ואשא עיני ואראה והנה ארבע מרכבות -
מרכבה ראשונה סוסים אדומים - כנגד מחנה יהודה, שנאמר בו: חכלילי עינים מיין.
דוד שבא מיהודה נאמר בו: אדמוני עם יפה עינים.

ובמרכבה השנית סוסים שחורים - כנגד מחנה ראובן ושמעון, שעשו מעשה שחרות.
ראובן: ובחללו יצועי אביו וגו'.
ואמר: אז חללת יצועי עלה.
שמעון: בסודם אל תבא נפשי במעשה זמרי.

ובמרכבה השלישית סוסים לבנים - כנגד אפרים ובנימין ומנשה, שנתברכו במגדים, שנאמר: ממגד תבואות שמש ורוב מגדים לבנים.
ואומר: לפני אפרים ובנימין ומנשה עוררה את גבורתך.

ובמרכבה הרביעית סוסים ברודים אמוצים - כנגד מחנה דן, שהיו גבורים ואמיצים, שנאמר: דן גור אריה.
וכתיב: יהי דן נחש עלי דרך.

והם ארבע מרכבות שבארבע מלכיות, כנגד ארבע מחנות דגלים, שבשעה שעשו מעשים לא טובים נפלו אלו ביד אלו: גם את זה לעומת זה והאלהים עשה שייראו מלפניו.

סוסים אדומים - זו מלכות בבל ששפכה כמה דמים בישראל: אנת הוא ראשה דהבא. סוסים שחורים -זו מלכות פרס ומדי, תנינה דמיה לדוב - שהושחרו פניהם של ישראל בגזרת המן. סוסים לבנים - זו מלכות יון, שהלבינו פניהם של ישראל בחרופין ובגדופין.
סוסים ברודים ואמוצים - זו מלכות הרביעית, שגזרו גזרות כמה גוונים משונים זו מזו, ומחנות הכהנים והלוים, גם כנגדם ראה זכריה, שנאמר: ראיתי הלילה והנה איש רוכב על סוס אדום והוא עומד בין ההדסים.
איש - זה הקב"ה, שנאמר: ה' איש מלחמה.
אדום - שהיתה שכינה שרויה בין שני הכרובים.
וכן הוא אומר: דודי צח ואדום.
בין ההדסים - אלו הצדיקים, שנאמר: ותחת הסרפד יעלה הדס.

והמלאך שהיה מתרגם בין שכינה לנביא, כנגד משה ואהרן שהיו מתרגמין את התורה לישראל, שנאמר: ואומר אל המלאך הדובר בי.
ומשה נקרא מלאך, שנאמר: וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים.
וכן אהרן: כי מלאך ה' צבאות הוא.

ואחריו סוסים אדומים שרוקים לבנים -
אדומים -
כנגד בני קהת, כי משמרתם היו כלים מוזהבים אדומים: ומשמרתם הארון והשלחן והמנורה והמזבחות.

שרוקים -
כמה דאת אמר: עובדי פשתים שריקות - אלו בני גרשון, שרוב משאם כלי פשתן: המשכן והאהל ומכסהו וקלאי החצר והמסך.

ולבנים -
כנגד בני מררי, כי רוב משמרתם לבנים: קרשי המשכן ובריחיו ועמודיו ואדניו.

ומנין שארבע מלכויות היו שלוחים של הקב"ה?
שנאמר: לכו התהלכו בארץ.
ואומר: ותתהלכנה בארץ, ועשו את שליחותם, שהגלו את ישראל מעל אדמתם ושלטו מרכבות בארבע מחנות.
וארבע מרכבות יוצאות מבין שני ההרים, מבין מלכות יהודה וישראל היושבים בין שני הארצות, עבר הירדן וארץ ישראל, ויצאו בניהם והגלום.
וכן הוא אומר: אם תשכבון בין שפתים - אם תאבו לקיים מצות עשה ומצות לא תעשה, תשכבון בין שפתים - יהודה ועבר הירדן. ואם לא, תתהלכו מגוי אל גוי, וההרים הרי נחשת - זו מלכות ישראל ויהודה, שהם חזקים כנחשת, שלא לשמוע דברי הנביאים.

דבר אחר:
מלכותם חזקה כנחשת, שנאמר: ברזל ונחשת מנעלך.