כה אמר ה' צבאות עוד ישבו זקנים וזקנות -
א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן:
עתידין צדיקים שיחיו את המתים, שנאמר: כה אמר ה' צבאות עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים ואיש משענתו בידו.
וכתיב: ושמת משענתי על פני הנער כו' (כתוב בישעיה ברמז ת"י).

כי לפני הימים ההם שכר האדם לא נהיה ושכר הבהמה איננה וליוצא ולבא אין שלום -
ר"א אומר:
אין לך קץ מגולה מזה.

מאי וליוצא ולבא אין שלום?
אמר רב:
אלו תלמידי חכמים שכתוב בהם: שלום רב לאוהבי תורתך.

ושמואל אמר:
עד שיהיו כל השערים שקולים אין להם שלום מפני הצר.
וכן תני חייא בר רב.

וליוצא ולבא אין שלום -
אמר רב:
כיון שיוצא אדם מדבר הלכה שוב אין לו שלום.

ושמואל אמר:
זה הפורש מגמרא למשנה.

ורבי יוחנן אמר:
זה הפורש מגמרא לגמרא.

ועתה לא כימים הראשונים -
(כתוב בריש חגי ברמז תקס"ז):

כי זרע השלום הגפן תתן פריה -
ששה דברים נטלו מאדם הראשון (כתוב בפסוק ואלה תולדות פרץ ברמז תכ"ט):

אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם -
ר' יהושע בן קרחה אומר:
מצוה לבצוע, שנאמר: אמת ומשפט שלום.
והלא במקום שיש משפט אין שלום, שלום אין משפט, אלא איזהו משפט שיש בו שלום?
הוי אומר: זה ביצוע.

וכן בדוד הוא אומר: ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו.
והלא במקום שיש צדקה אין משפט ובמקום שיש משפט אין צדקה, אלא איזהו משפט שיש בו צדקה?
הוי אומר: זה ביצוע.

ר' שמעון בן מנסיא אומר:
שנים שבאו לפניך לדון, עד שלא תשמע את דבריהם או שתשמע את דבריהם, ואינך יודע להיכן הדין נוטה, אתה רשאי לומר להם צאו ובצעו, שנאמר: פוטר מים ראשית מדון ולפני התגלע הריב נטוש - קודם שנתגלע הריב אתה רשאי לנטוש, משנתגלע הריב אי אתה רשאי לנטשו.

אמר רב:
הלכה כר' יהושע בן קרחה, דמצוה לבצוע, למימר להו אי דינא בעיתו אי פשרה בעיתו.

רשב"ג אומר:

על שלשה דברים העולם עומד:
על (התורה) [האמת],
ועל הדין ועל השלום,
שנאמר אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם.

כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה -
א"ר חנינא בר ביזנא א"ר שמעון חסידא:
קרי ליה צום וקרי ליה ששון ושמחה?!
אלא לאו הכי קאמר: בזמן שיש שלום יהיו לששון ולשמחה, אין שלום צום.

רב פפא אמר:
הכי קאמר: בזמן שיש שלום, יהיו לששון ולשמחה, יש גזרה צום, אין גזרה ואין שלום, רצו מתענים, רצו אין מתענים.
אי הכי ט' באב נמי?
א"ר פפא:
שאני תשעה באב שהוכפלו בו צרות.

דאמר מר:
בתשעה באב:
חרב הבית ראשונה ושניה,
ונלכדה ביתר,
ונחרשה העיר.

תניא ר' שמעון בן יוחאי אומר:
ארבעה דברים היה ר' עקיבא דורש ואין אני דורש כמותו.

צום הרביעי -
זה שבעה עשר בתמוז, שבו הובקעה העיר, שנאמר: ברביעי בשבעה עשר לחדש ויחזק הרעב בעיר ותבקע העיר.
ואמאי קרי ליה רביעי?
רביעי לחדשים.

צום החמישי -
זה תשעה באב, שבו נשרף בית אלהינו.
ואמאי קרי ליה חמישי?
חמישי לחדשים.

צום השביעי -
זה שלשה בתשרי, שבו נהרג גדליה בן אחיקם.
ומי הרגו?
ישמעאל בן נתניה הרגו.
ללמדך, ששקולה מיתתן של צדיקים, כשרפת בית אלהינו.
ואמאי קרי ליה שביעי?
שביעי לחדשים.

צום העשירי -
זה עשרה בטבת, שבו סמך מלך בבל על ירושלים, שנאמר: ויהי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש לאמר בן אדם כתב לך את שם היום את עצם היום הזה סמך מלך בבל על ירושלים.
ואני איני אומר כן, אלא צום העשירי - זה תשעה באב כו'.

כה אמר ה' צבאות בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים -
אמר ריש לקיש:
כל הזהיר במצות ציצית זוכה ומשמשין אותו שני אלפים ושמונה מאות עבדים, שנאמר: כה אמר ה' צבאות בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגוים והחזיקו בכנף איש יהודי.