[ב, א]
ועתה -
דברתי אליכם.

[ב, ב]
אם, וארותי את ברכותיכם -
כדרך יגיה חשכי.

וגם ארותיה -
מפעלי הכפל והטעם הברכה.

וגם -
ככה עשיתי עד עתה, כי ארותי את הברכה, מפני שלא שמתם על לב.

[ב, ג]
הנני -
אגער בזרע שלא יצמח, בעבור היות שלחני ריק.

ומלת חגיכם, כמו: אסרו חג בעבותים.
והנה פירוש חגיכם – קרבנותיכם, אזרה אותם על פניכם וטעם ארחיקכם מעל פני, שלא אראה אתכם.

ונשא אתכם -
הנושא הוא האויב אליו.

[ב, ד]
וידעתם -
אז תדעו אם לא תשמעו אלי.
עתה ידבר עם ישראל שהם חייבים לכבד הכהנים משרתי השם, ועשו כאשר יורו אתכם ולא תביאו מנחה בעל מום.

[ב, ה]
בריתי -
כרתי ברית עמו, כי בעבור שהוא מקריב קרבני יהיה לישראל החיים והשלום.

וטעם ואתנם על ישראל –
שהשם נתנם לו שיראו ממנו והוא ירא השם.

נחת הוא -
מבנין נפעל והשלם ננחת כמו לב נשבר ונדכה מגזרת תראו תחת והטעם כפול.

ויש אומרים:
כי ואתנם לו - מצוות וחוקים והם תורת כהנים.

[ב, ו]
תורת -
אמר יפת:

זה נאמר על אהרן.

ורבי ישועה אמר:

על פנחס.

והנכון כי על שניהם אמר ועל בניהם הקדושים, כי ככה ראוי להיות כוהן גדול.

הייתה בפיהו -
איננו מקבל שוחד.

ועולה -
לשאת פנים.

בשלום -
עם ישראל.

ומישור -
לעשות מצותי.

[ב, ז]
כי -
דבק כי בהיות הכהן ישר, ירבו הישרים והנה שפתי כוהן דבק עם אשר למעלה כי מלאך שליח השם הוא בינו ובין ישראל.

[ב, ח]
ואתם -
יוכיח את שלא ישמעו אליהם להביא הגזול.

הכשלתם -
אתם מורי התורה.

[ב, ט]
וגם -
אתם בזיתם אותי לאמר כי מזבחי בזוי הוא, עתה יוכיח הכהנים שהם נושאים פנים לגדולים.

[ב, י]
הלא -
פרשה אחרת להזכיר עון אחר שהיו מגרשים נשותיהם והם בוכות בעבור נשים נכריות, ככתוב בספר עזרא והיה להם לשים לב לאמר הלא אב אחד הוא יעקב, אם כן שאבינו אחד ובוראינו אחד, למה נבגוד איש באחיו או באחותו, כי בעבור זאת הפרשה לחלל ברית אבותינו שקיבלו את התורה.

[ב, יא]
בגדה -
קדש השם לישראל בנים ובנות ככתוב מכעס בניו ובנותיו.

ובעל -
מגזרת כי יבעל בחור בתולה.

בת אל נכר -
עובדת עכו"ם והטעם שאינה מאב אחד ומאל אחד.

[ב, יב]
יכרת, ער ועונה -
מטעם הענין בן ונכד.

ויפת אמר:

כאשר תלין נפשו יהיה בנו ער ועונה כי לא נכרתה משפחתו ואם העושה זאת התועבה כמו אשר יעשנה הוא כוהן, לא יהיה לו בן מגיש מנחה:

[ב, יג]
וזאת -
טעם שנית כי האחת הגזול ובעל מום והשני כי מזבחי מכוסה דמעה בכי ואנקה, בעבור בנות ישראל הבוכות ולא אפנה עוד אל מזבחותיכם, ואין לי רצון בה.

[ב, יד]
ואמרתם -
והתשובה על כי השם היה עד בינך ובין כל אחד ואחד ובין אשת נעוריו.

[ב, טו]
ולא אחד -
מכם עשה כדת ונשארה רוחו לו ואם תאמרו מה האחד הוא מבקש, זרע אלוהים במצוות השם.

וטעם ונשארה רוחו לו שלא להתערב עם בת אל נכר, על כן כתוב: ונשמרתם ברוחכם ובאשת נעוריך אל יבגוד רוחכם.

[ב, טז]
כי שנא -
השם ישנא שישלח איש את אשתו הטהורה ושנא אשר יכסה, או השם יראה חמסו שהוא בסתר.

[ב, יז]
הוגעתם -
פרשה אחרת ידענו כי השם הנכבד לא ייגע ואיך יגיעהו מעשיו רק הוא כלשון בני אדם שלא יסבול עוד כל עושי רע, לולי שהוא טוב בעיניו לא היה מניחו לעשות, ואם תאמרו עוד יעשה משפט, מתי היה זה ואיה הוא, למה לא יעשה משפט?!
וזאת הנבואה לעתיד ובתחלה יבא אליהו, כאשר הוא כתוב בסוף הספר.