[ג, א]
הנני שולח מלאכי -
יתכן להיותו משיח בן יוסף:

האדון -
הוא הכבוד הוא מלאך הברית, כי הטעם כפול.

[ג, ב]
ומי מכלכל -
כפול כמו יכיל מטלטלך ויטילו.

כי הוא כאש מצרף -
הנה זאת הנבואה בנבואת זכריה: והבאתי את השלישית באש.

וכבורית -
סמוך של מכבסים.

[ג, ג]
וישב מצרף ומטהר כסף -
מכל פסול.

וטהר את בני לוי -
הם הכהנים ולא יעשו כאשר הם עושים עתה.

[ג, ד]
וערבה, כימי עולם -
בהיותם בבית ראשון.

[ג, ה]
וקרבתי אליכם -
שיהיו בימים ההם.

והייתי עד -
שאגלה לכל מה עשו ומטי משפט גר.

[ג, ו]
כי לא שניתי -
לא יקרה לי שינוי, כמו: שונות מכל עם.

ואתם בני יעקב לא כליתם -
כי אם מת האב נשאר הבן.

[ג, ז]
למימי -
הלמ"ד נוסף כמו: השלישי לאבשלום בן מעכה.

שובו -
אומר לדור ההוא שהוא בזמנו ותשובת במה נשוב.

[ג, ח]
היקבע -
הנה הוא המעשר והתרומה, כי תאמרו איך נתן עין יפה מזה המעט, וזה לא טוב שאתם קובעים אותי מפני המאירה והחסרון אשר אתם נארים וחסרים, כי אם כה תעשו.

[ג, י]
הביאו את כל המעשר, והריקותי לכם ברכה -
ולא ישחת עוד.

ופירש קובעים –
כמו משכון ממשכנים ומעכבים אתם את הראוי לי.

היקבע –
הנה הוא המעשר והתרומה שלא יתנו בעין רעה.

במארה –
הוא ראוי שתתיסרו ולא תקבעו אותי, ועתה הביאו אפתח ארובות השמים והריקותי לכם, דרך משל על רוב ברכות.

עד בלי די -
לא די לבדו רק יותר.

[ג, יא]
וגערתי לכם באוכל -
שלא יבוא עליו מין קללה כמו ארבה וצלצל.

[ג, יב]
ואשרו -
כי אני חפץ בכם ובארצכם.

[ג, יג]
חזקו -
זאת הנבואה לעתיד, כי עתה דבק כי הנה יום בא.

[ג, יד]
אמרתם, קדורנית -
כמו: קודר שחותי מיראת השם.

[ג, טז]
אז נדברו יראי ה' -
המשכילים.

וטעם ויכתב - כתוב בשמים מכתב לא ימחק.

ליראי השם -
הם הצדיקים.

ולחושבי שמו -
הם חכמי לב, יודעי סוד השם הנכבד והנורא,

[ג, יז]
והיו -
מלת סגולה דבקה עם והיו לי:

אשר אני עושה -
משפט.

[ג, יח]
ושבתם -
לאנשי הדור ההוא, כי זה הוא סוף כל הנבואות.

[ג, יט]
זדים וכל עושי רשעה -
הטעם כפול.

ולהט -
כמו: ואת להט החרב.

[ג, כ]
וזרחה -
עיקר היום הוא השמש, כחם היום השמש והיום רד מאד השמש וככה היום הבא וזאת השמש לא תזיק אנשי השם רק מרפא.

טעם בכנפיה - האור היוצא מהשמש הפרוש על פני הארץ, כמו כנפים.

ויצאתם -
לאור השמש.

ופשתם -
פרשתיו.

[ג, כא]
ועסותם -
מגזרת עסיס על שם שמעסים הענבים ברגל, או בכל דבר המעסה, כי אז תגבר יד הצדיקים על הרשעים.

ביום אשר אני עושה -
זה שהזכיר שמש צדקה.

[ג, כב]
זכרו תורת משה עבדי -
ושמרום כי היא תלמדכם דרך יראת השם ובבוא היום הנזכר אז תמלטו.

[ג, כג]
הנה -
דברי השם ויום הוא הנזכר.

[ג, כד]
והשיב -
כדרך יהיה לי עליכם לבב אחר והפך זה, בן מנבל אב והנה כולם יהיו לב אחד לשוב אל השם אבות ובנים בטרם בא יום הגדול.

ועתה אחתום פירוש זה הספר בדבר אליהו מצאנו שהיה בימי אחזיהו אחד לשוב אל השם אבות ובנים, בנו של אחאב ומצאנו כתוב כי יהורם בן אחאב ויהושפט שאלו אלישע הנביא וכתוב שם פה אלישע בן שפט אשר יצק מים על ידי אליהו וזה לאות כי כבר עלה בסערה השמימה כי לא אמר הכתוב יוצק מים.

ועוד: כי לא נפרד אלישע מעל אליהו אחר ששרתו עד עלותו והנה מצאנו אחרי מות יהושפט בימי אחזיהו בנו, כתוב: ויבא אליו מכתב מאליהו הנביא וזה יורה כי אז כתבו ושלחו אליו ואילו היה כתוב לפני עלותו היה כתוב וימצא או ויובא אליו מכתב שהניח אליהו, ואין ספק כי בימי חכמינו הקדושים נראה וה' ברחמיו יחיש את נבואתו וימהר קץ ביאתו.