פרק א, א
משא דבר ה'. פורפור"ט בלע"ז דבר הנמסר למלאכי לשאת אותו אל בני ישראל. ביד מלאכי. כבר היה מסור בידו זה ימים רבים מכאן דרשו רבותינו בברייתא דמכילתא שכל הנביאים עמדו על הר סיני ושם נמסרו להם הנבואות וכן (ישעיה מח) אומר מעת היותה שם אני ועתה ה' אלהים שלחני.

פרק א, ב
ואוהב את יעקב. לתת לו את ארץ חמדה צבי צבאות גוים (ירמיה ג) ארץ שצבין כל צבאות הגויים בה.

פרק א, ג
ואת עשו שנאתי. לדוחפו אל ארץ שעיר מפני יעקב אחיו, ומנהג שבעולם מי שיש לו שני בנים לבכור הוא בורר לו מנה יפה. ואשים הריו שממה. אינן דומין להרי ישראל. לתנות מדבר. מעון תנים.

פרק א, ד
כי תאמר אדום רוששנו. ואם אומר אדום מתחלתינו רשים היינו אבל מעתה שהעשרנו מביזת ירושלים. ונשוב ונבנה חרבות שלנו. כה אמר ה' וגו'.

פרק א, ה
יגדל ה' מעל לגבול ישראל. יראה גדולתו מעל לגבולינו להודיע כי אנחנו עמו ויונתן תרגם: יסגא יקרא דה' ואפתי ית תחום ארעא דישראל.

פרק א, ו
בן. יש עליו לכבד אב וכן עבד אדוניו ואתם קרויין בנים ועבדים ועתה אם אב אני לכם איה כבודי. אמר ה' צבאות לכם. אתם הכהנים הבוזים את שמי. ואמרתם במה בזינו. כלומר ידעתי שתאמרו לי במה בזינו הרי הבזיון.

פרק א, ז
מגישים על מזבחי וגו' ואמרתם. כלומר ואם תאמרון במה גאלנוך, גאלנו לך את לחם מזבחך, אני משיב לכם כי בזאת גאלתם אותי באמרכם שלחן ה' נבזה הוא, בוזים היו לחלוק איש באחיו במנחות ובקדשים, ואומר מאחר שהוא אסור לנו לחלוק מנחה כנגד מנחה, וזבח כנגד זבח, וטורח ועמל הוא לחלוק כל מנחה ומנחה בשביל כזית או כפול המגיע לכל אחד ואחד.

פרק א, ח
אין רע. וכי אין דבר זה רע.

פרק א, ט
ועתה חלו נא פני. ועתה אתם הכהנים העושים הרע הזאת איך יעלה בלבבכם להיות שלוחי ישראל לבקש עליהם רחמים הרי מידכם היתה זאת הרעה. הישא מכם פנים. לשמוע תפלה מפיכם ולחון את שולחיכם.

פרק א, י
מי גם בכם ויסגור דלתים. הלואי ויקום איש טוב בכם שיסגור דלתי מקדשי לבלתי הביא שם קרבן מתועבה הזאת. ולא תאירו מזבחי חנם. באישים שאיני מתרצה בהם, שהרי אין לי חפץ בכם. ורבותינו דרשו בתורת כהנים אדם אומר לחבירו הגף לי את הדלת הזו אין תובע עליה שכר, הדליק לי את הנר הזה אין שואל עליה שכר, ואתם מי בכם שסגר דלתי חנם ולא הארתם מזבחי חנם, קל וחומר שלא עשיתם חנם דברים שדרכן לעשותן בשכר לפיכך אין לי חפץ בכם.

פרק א, יא
גדול שמי בגוים. אמרו רבותינו דקרו ליה אלהא דאלהיא אפילו מי שיש לו עבודת אלילים יודע שיש אלוה שהוא על כולם ובכל מקום מתנדבים לשמי, ורבותינו פירשו אלו תלמידי חכמים העוסקים בהלכות עבודה בכל מקום וכן כל תפלות ישראל שמתפללין בכל מקום הרי הן לי כמנחה טהורה, וכן תרגם יונתן: וכל עידן דאתון עבדין רעותי אני מקבל צלותכון ושמי רבא מתקדש על ידיכון וצלותכן כקרבן דכי קדמי. וכן פירש המקרא ולמה אתם מחללין שמי והלא גדול הוא בגוים, ואני אהבתי וחיבתי עליכם שבכל מקום שאתם מתפללין לפני ואף בגולה מוקטר ומוגש הוא לשמי. ומנחה טהורה. הוא לי כי על ידכם שמי נורא בגוים ואתם מחללין אותי ואת שמי.

פרק א, יב
וניבו נבזה אכלו. ניבו של מזבח השגור בשפתותיכם זהו תמיד נבזה אכלו אתם אומרים עליו, כלומר כבר הוצאתם עליו דבה זו וניב זה החזקתם למזבחי. אכלו. מאכלו.

פרק א, יג
ואמרתם הנה מתלאה. בהמה כחושה ואנו עניים ואין יכולת להשיג למבחר נדרים וכן תרגם יונתן: הא דאייתינא מליאותנא. והפחתם אותו. זו אחת מי"ח תיבות של תיקון סופרים הפחתם אותו אותי נכתב אלא שכינה הכתוב וכתבו אותו והפחתם והדאבתם לשון מפח נפש (איוב י"א). אותי. ואת שולחני.

פרק א, יד
נוכל. מתנכל במרמה בדברי שקר לפני לאמר אין לי טובה מזו. ויש בעדרו זכר. איל ההגון לעולה והוא נודר זבח. משחת. בעל מום כמו (ויקרא כ"ב) משחתם בהם.