פרק ג, א
הנני שולח מלאכי. לבער את הרשעים. ופנה דרך. מן הרשעים. האדון אשר אתם מבקשים. אלהי המשפט ומלאך הברית. נוקם נקם ברית.

פרק ג, ב
ומי מכלכל. ומי יכיל. ומי העומד. שיוכל לעמוד. וכבורית מכבסים. כבורית של מכבסים שמעביר את כל הכתם כן יעביר כל הרשעה, בורית עשב הוא שמעביר את הכתם בלע"ז שנייר"א ולשון בורית ידבר המצחצח ומטהר כמו (תהלים ע"ג) לברי לבב.

פרק ג, ג
וישב מצרף. יפנה מכל עסקיו להיות כצורף המצרף ומטהר כסף.

פרק ג, ו
כי אני ה' לא שניתי. אע"פ שאני מאריך אפי לא שינה דעתי עלי מבראשונה לאהוב את הרע ולשנוא את הטוב. ואתם בני יעקב. אע"פ שמחים אתם ברעתכם ולא גביתי מן הרשעים בחייהם. לא כליתם. אינכם כלים מלפני והנחתי לי הנפשות לגבות מהם דיני בגיהנם. וכן תרגם יונתן: ואתון דבית יעקב דמאן דמית בעלמא הדין דיניה פסיק, כלומר אתם סבורים לומר דיני בטל שאין עוד ליפרע ממנו, ורבותינו פירשוהו לא שניתי לא הכיתי את מי ושניתי לו אבל אתכם העמדתי אחר פורענות הרבה וחיצי כלים ואתם אינכם כלים.

פרק ג, ח
היקבע אדם. רבותינו דרשו לשון גזילה ולשון ארמי הוא. המעשר והתרומה. שאתם גוזלים מן הכהנים ומן הלוים היא גזילתי.

פרק ג, ט
במארה אתם נארים. על עון זה שאני שולח קללה במעשה ידיכם ואעפ"כ אותי אתם קובעים.

פרק ג, י
ויהי טרף. יהי מזון מצוי לשמשי.

פרק ג, יא
וגערתי לכם באוכל. בחסיל וגזם האוכל לכם את תבואת השדה והגפן.

פרק ג, יב
ארץ חפץ. ארץ שחפצי בה.

פרק ג, יד
שוא עבוד אלהים. על חנם נעבדנו כי לא נקבל שכר. קדורנית. בשפל רוח.

פרק ג, טו
ועתה אנחנו מאשרים וגו'. אנחנו עבדנוהו ושמרנו משמרתו ועתה רואים אלו הרשעים מצליחים עד כי מאשרים אנו אותם על מעשה רשעה. גם בחנו אלהים. לומר נראה מה יוכל לעשות לנו וימלטו מן הרעה ולא נכשלו.

פרק ג, טז
אז נדברו וגו'. אני משיב על דבריכם אז בעשות הרשעים רשעם והטובים הלכו קדורנית מפני שנדברו יראי ה' שלא לידבק במעשיהם הרעים ואני לא נשכחו דבריכם מלפני, ואע"פ שאיני ממהר להשיב גמול כי הקשבתי ושמעתי וצויתי לכתוב להם ספר זכרון, והיו לי דבריהם מקוימים.

פרק ג, יז
ליום אשר אני עושה סגולה. אשר אצרתי והנחתי לשלם בו גמולי שם אראה אתכם מה בין צדיק לרשע. סגולה. אוצר איישטו"יו בלע"ז.

פרק ג, יט
כי הנה היום בא. יום זה לשון שמש הוא שכך אמרו חכמים אין גיהנם לעתיד לבא אלא הקב"ה מוציא חמה מנרתיקה ורשעים נדונים בה וצדיקים מתרפאין בה, וזהו שנאמר וזרחה לכם יראי וגו'. שורש וענף. ברא ובר ברא.

פרק ג, כ
ופשתם. לשון שומן כמו (ירמיה כ') כי תפושו כעגלה דשה. מרבק. הנכנסת לרבקה לפטם קופיל"א בלע"ז.

פרק ג, כא
ועסותם. וכבשתם לשון מיעוך ודומה לו ושם עשו דדי בתוליהן (יחזקאל כ"ג).

פרק ג, כד
והשיב לב אבות. להקב"ה. על בנים. ע"י בנים יאמר לבנים דרך אהבה ורצון לכו ודברו אל אבותיכם לאחוז בדרכי המקום וכן ולב בנים על אבותם, כך שמעתי משמו של ר' מנחם ורבותינו דרשוהו במס' עדיות לשום שלום בעולם.