מצודות דוד, דברי הימים א פרק י
פסוק ב
וידבקו. ברדפם השיגום והיו דבוקים אחריהם וקרובים להם:
פסוק ג
על שאול. על כי כבר הרגו את בניו היתה כל פני המלחמה עליו לבד
המורים. האנשים המורים בקשת מצאו מקומו ופחד מהם שלא יאחזוהו ויתעללו בו:
פסוק ד
והתעללו בי. ליסרני ביסורי בזיון
כי ירא מאד. פחד מה' לשלוח יד במשיחו
ויפול עליה. להמית את עצמו בה:
פסוק ז
אשר בעמק. הוא עמק יזרעאל שהיה סמוך למקום המלחמה:
פסוק ט
וישאו את ראשו. כרתו אותה מן הגוף ונטלוהו
את עצביהם. כהני העבודת גלולים:
פסוק י
ואת גלגלתו. בשמואל א' הזכיר שתקעו גויתו ומה שסתם שם גלה כאן:
פסוק יג
במעלו. בעבור מעלו וגו' וחוזר ומפרש על דבר ה' אשר לא שמר למחות את עמלק מכל וכל וגם אשר חטא לשאול באוב לדרוש בו עתידות:
פסוק יד
ולא דרש בה'. כי אף שדרש ולא נענה כמ"ש בשמואל א' מ"מ היה לו לדרוש ולחזור ולדרוש ולהפציר בתפלה והוא לא כן עשה: