פסוק א
בביתו. ר"ל בבית הראוי לו לפי מעלתו
בבית הארזים. מסוכך בתקרת ארזים
תחת יריעות. הוא האוהל האמור למעלה וכאומר וכי זו היא הבית הראויה לארון:

פסוק ב
כל אשר בלבבך. כאומר אם חפצך לבנות בית לה' עשה חפצך:

פסוק ה
כי לא ישבתי. אשר לא ישבתי וגו', ר"ל הנה עד הנה לא ישבתי בבית וכן אתה לא תבנה לי
ואהיה מאוהל. הייתי מתהלך מאוהל שילה אל אוהל נוב וגו'
וממשכן. כאלו אמר וממשכן אל משכן והוא מקרא קצר ומעצמו יובן החסרון:

פסוק ו
בכל אשר וגו'. בכל המקומות אשר התהלכתי וגו' וכי דברתי אל אחד מהשופטים
אשר צויתיו לרעות את עמי וגו'. וכאומר הנה מזה תדע שבנין הבית שמורה היא למי שיבנהו ואין כולם ראויים לה ולזה לא צויתי עליה מאז:

פסוק ז
ועתה. ר"ל הואיל ודבר גדול הוא אמור לדוד עבדי הלא הרבה טובות עשיתי עמך כי לקחתיך מן הנוה וגו' :

פסוק ח
שם כשם הגדולים. להתפרסם בעולם ככל הגדולים אנשי השם, ורז"ל אמרו שזהו מה שאומרים מגן דוד:

פסוק ט
ושמתי מקום. שבימיך שמתי מקום מנוחה וקבוע לעמי ישראל ונטעתיו על אדמתו ושכן במקומו ולא יחרד עוד לנוע ממנה
כאשר בראשונה. ר"ל טרם הקמת השופטים:

פסוק י
ולמימים. מוסב למקרא של מעלה לומר לא יוסיפו עוד לבלותו כאשר בראשונה וכאשר בזמן השופטים
ואגד לך. ומלבד זאת אגיד לך שעוד ייטיב ה' עמך ויבנה לך בית מלכות לזרעך אחריך ואם כן די לך בהטובות האלה אף אם לא תבנה בית ה':

פסוק יא
והיה. אבל כאשר ימלאו ימיך וגו':

פסוק יב
הוא יבנה. כי אליו שמורה הגדלת השם בבנין ביתי
עד עולם. לזרעו אחריו:

פסוק יג
לאב. כמו אב המייסר את בנו בשבט ואל המיתו בל ישא נפשו
וחסדו. לא אסיר חסדי ממנו למאס בו כאשר הסירותי חסדי מעם שאול אשר היה מלך לפניך:

פסוק יד
בביתי. בבית המלכות ולתוספת ביאור אמר במלכותי וכפל עוד לומר וכסאו וגו' וכן דרך המקרא לכפול הדברים פעמים ושלש לחזוק
עד העולם. לזרעו אחריו:

פסוק טו
כן דבר נתן. ר"ל עם שמתחלה הסכים על ידו ואמר לו כל אשר בלבבך עשה לא בוש לחזור ולמחות בו בדבר ה':

פסוק טז
לפני ה'. לפני הארון
ומי ביתי. כי הלא מרות המואביה אני בא
עד הלם. עד המעלה שאני בה עכשיו:

פסוק יז
ותקטן. החסד הזה היא עוד קטנה בעיניך עד שדברת על בית עבדך למרחוק ר"ל להדורות העתידים לתת המלכות לזרעי עד עולם
וראיתני. ראית אותי להחשיבני כתכונת ותואר האדם גדול המעלה עם שאני פחות ונבזה:

פסוק יח
מה יוסיף. מעתה מה יוסיף עוד לבקש לעשות כבוד עם עבדך ר"ל מעתה אין לו לשאול עוד ואמר כאחר המדבר
ואתה. הואיל ואתה ידעת ורחמת את עבדך לעשות לו כזאת מבלי שאלה ובקשה:

פסוק יט
בעבור עבדך. ר"ל אם עשית כזאת בעבור שאני עבדך מכל מקום כלבך עשית הגדולה הזאת כי אין זכותי כדאי לה לולי רצון לבך
להודיע. ר"ל ואף להודיע לי את זאת כאלו באה לתשלום גמול על מעשי :

פסוק כ
אין כמוך. בכדי להעריך ממנו עומק מחשבותיך
ככל אשר שמענו. ככל הדברים הנפלאים אשר שמענו:

פסוק כא
ומי כעמך. ר"ל הואיל ואין זולתך אם כן מי ומי מעובדי כוכבים מאושר ומשובח כעמך ישראל אשר המה גוי מיוחד בארץ
לפדות לו עם. לפדות ממצרים להיות לו לעם
לשום לך וגו'. לפרסם את שמך בעולם
גוים. מוסב על לגרש ר"ל הוצאתם לגרש מפניהם העמים אשר בארץ כנען:

פסוק כב
עד עולם. ולא יחליפם באומה אחרת :

פסוק כג
יאמן. יקוים להיות המלכות מזרעי עד עולם:

פסוק כד
ויאמן. במה שיאמן הדבר יגדל שמך עד עולם כי יאמרו הכל שעד עולם הוא אלהי ישראל ואף בית דוד נכון לפניו למלוכה עד עולם ואין בו חלילה השתנות לחזור מדבריו:

פסוק כה
כי אתה וגו'. ר"ל הואיל והודעתני שתבנה לי בית מלכות לזה מצאתי את לבי וערב לגשת להתפלל עליה עם כי הוא דבר גדול:

פסוק כו
אתה הוא האלהים. א"כ בידך הכח למלאות דבריך
ותדבר. אתה דברת הדבר הזה כי נאמן נתן לנביא ודבר ה' בפיו:

פסוק כז
ועתה הואלת. ר"ל והואיל וכן הוא אין צורך מעתה להתפלל עוד על הדבר אבל שאלתי רצה נא לברך וגו' שיהיו לעולם לפניך ר"ל ברכה במתנת לב טהור ללכת בתורתך בכדי שיהיו ראויים לקבל החסד הגדול הזה
כי אתה וגו'. ר"ל הלא כבר ברכת ומבורך לעולם כי אין שום מניעה מפאת המברך ולזה אשאל עוד שגם לא יהיה מניעה מצד המקבל הברכה: