מצודות דוד, דברי הימים א פרק ב
פסוק ג
בני יהודה. לכבוד דוד מייחס את שבט יהודה בראשונה
רע בעיני ה'. כי חטא לו ולזה המיתו עד לא השלים ימיו:
פסוק ז
ובני כרמי. כרמי היה בן זבדי והוא זמרי בן זרח ואף שאחד היה אמר ובני כי כן דרך לשון המקרא כמו ובני דן חושים (בראשית מ"ו) ורבים כמוהו
עכר. הוא עכן וקראו לגנאי כאמור כי היה עוכר ישראל בדבר אשר מעל בחרם בימי יהושע ועי"ז נסו ישראל לפני האויב ונפלו בחרב:
פסוק י
ורם הוליד. מפני כבוד דוד הקדים לספר יחוסו עד לא הזכיר בני ירחמאל הבכור:
פסוק טו
דויד השביעי. ולא זכר השמיני שהוא אליהו, שהקימו דוד לנגיד על יהודה ויתכן לומר שאליהו היה מאשה אחרת צרויה ואביגיל היו אחיות לשבעת האחים רק מן האם ולא מן האב ואם יחשוב עמהם גם את אליהו אז לא היה יכול לומר ואחיותיהם צרויה ואביגיל כי לאליהו לא היו אחיות לא מן האב ולא מן האם וכמ"ש (בשמואל ב) אולם רז"ל לא אמרו כן:
פסוק יח
וכלב בן חצרון. מפני כבוד כלב שהיה נשיא הקדים גם אותו לירחמאל הבכור
הוליד את עזובה אשה. הוליד בנים מן עזובה אשתו ומן יריעות וכן כצאתי את העיר (שמות ט) ומשפטו מן העיר
ואלה בניה. של האחת, והיא עזובה:
פסוק כא
ואחר. ר"ל אחר שנולד לו שלשת הבנים האמורים למעלה
אבי גלעד. על כי גלעד היה חשוב וידוע לזה יחס את מכיר אחר בנו וכמוהו רבים:
פסוק כב
ויהי לו. ארז"ל שלקח אשה מארץ הגלעד וממנה ירש הערים האלה ואין זה יאיר הכתוב בתורה:
פסוק כג
את חות יאיר. על כי יאיר בן מנשה המוזכר בתורה קרא לעריו חות יאיר לזה קרא גם הוא לעריו חות יאיר כי היה שמו כשמו ועריו מרובות וכמו יאיר הגלעדי השופט המוזכר בשופטים שהיו לבניו שלשים עירים וקראם ג"כ חות יאיר בעבור זה
מאתם. ר"ל לאחר מות יאיר לקחו מבניו
את קנת. עם קנת ועם בנותיה שהיו בהמחוז ההוא ששים עיר
כל אלה בני מכיר. תחסר הלמ"ד כאלו אמר כל ששים הערים האלה היו לבני מכיר:
פסוק כד
ואחר מות חצרון. ר"ל אחר שמת חצרון בעת שלקח כלב בנו את אפרת אז אשת חצרון ששמה אביה ילדה לו את אשחור
אבי תקוע. שר של תקוע והוא שם עיר, או ר"ל כל אנשי תקוע היו בניו וזרעו וכן בכל מקום שנזכר לשון אבי על עיר:
פסוק כו
אשה אחרת. מלבד אם בניו האמורים למעלה
היא אם אונם. על כי אונם היה חשוב וידוע לזה ייחס אמו אחריו:
פסוק לב
לא בנים. בלא בנים:
פסוק לד
ולא היה לששן בנים. כי בנו אחלי מת בחייו ולא השאיר זרע:
פסוק מב
ובני כלב. עם שכבר התחיל לספר מזרע כלב פסק בו וחזר לספר מזרע ירחמאל אחיו ועתה חזר לספר עוד מזרע כלב וכן דרך הספר הזה לספר קצת ולהפסיק בספור אחר ולחזור לספור הראשון
מישע בכורו. אולי הנזכרים למעלה היו חשובים ממנו ולזה הקדימם
ובני מרשה. תחסר מלת זיף וכאלו אמר ובני זיף מרשה וגו' ולפי שזה עתה הזכיר זיף סמך על המבין:
פסוק מז
ובני יהדי. הוא אחד מבני עיפה פילגש כלב הנזכר למעלה ושתי שמות היה לו:
פסוק מח
ילד שבר. רצה לומר כלב ילד ממנה את שבר וגו' :
פסוק מט
ותלד שעף. ר"ל שעף וגו' הוליד את אשתו את שוא שהיה שר על מכבנה ועל גבעא, או ר"ל אנשי הערים ההם היו מזרעו:
פסוק נ
כלב בן חור. למעלה אמר שחור בן כלב הוליד את אורי ואמר עתה שעוד היה בן לחור ושמו כלב ואלה הם בניו
בכור אפרתה. חור היה בכור לאמו ולא לאביו כי מישע היה שם בכורו:
פסוק נב
הרואה חצי המנחות. שם האחד הרואה ושם האחד חצי המנוחות ואין לתמוה על צרוף שמות בני אדם שידמה ענין ודוגמתו גדלתי ורוממתי עזר (לקמן כ"ה) שידמה ענין והם שמות בני אדם:
פסוק נג
קרית יערים. יושבי קרית יערים
מאלה. מן הבנים והמשפחות האלה יצאו יושבי צרעה ואשתאול והם שתי עיירות מנחלת יהודה :
פסוק נד
בית לחם. אנשי בית לחם היו מבניו וגם אנשי נטופה
עטרות וגו'. הם שמות מקומות או משפחות:
פסוק נה
ומשפחות סופרים. גם מבניו היו משפחות הסופרים וחכמים סיעת יעבץ אשר ישבו עמו ועסקו בתורה והיו טפלים לו וכמ"ש ויהי יעבץ נכבד מאחיו (לקמן ד')
תרעתים וגו'. הם שמות משפחות הסופרים
המה הקינים. המשפחות האלה היו נקראים בשם כולל קינים
הבאים מחמת. ר"ל יוצאי ירך איש אשר שמו חמת שהיה אבי בית רכב: