פסוק א
תשובת השנה. ר"ל בעת תשובת השמש אל הנקודה ההיא בעצמה שהיתה בה בעת צאת המלכים בשנה העברה להלחם בישראל ולעזור לבני עמון כמ"ש למעלה:

פסוק ב
ותהי על ראש דויד. למעלה מראשו היתה תלויה כשהוא יושב על הכסא כי איך יסבול על ראשו משא של ככר:

פסוק ה
ועץ חניתו. הוא בית יד החנית:

פסוק ו
איש מדה. בעל מדה גדולה וכן אנשי מדות (במדבר י"ג)
שש ושש. לכל אחד היו שש ולשלא נחשוב שבשתי ידיו וכן בשתי רגליו היו שש ג' לכל אחת לזה אמר עשרים וארבע:

פסוק ז
ויחרף. חרפם בדברים: