מצודות דוד, דברי הימים א פרק כד
פסוק א
ולבני אהרן. ואת בני אהרן היה כן מחלוקתם למשמרות:
פסוק ב
לפני אביהם. בחיי אביהם
ויכהנו. ר"ל והם נשארו כהנים לה':
פסוק ג
לפקודתם בעבודתם. לפי מספרם העובדים בעבודה המוטל עליהם:
פסוק ד
לראשי הגברים. למספר ראשי הגברים הראויים לעבודה
ראשים לבית אבות. עשה ששה עשר ראשי בתי אבות והם המשמרות:
פסוק ה
בגורלות. מי ישמש ראשון ומי שני וגו'
כי היו שרי קדש וגו'. כי כולם היו שרי קדש וגו' ולזה לא נתן מעלה לאחד על השני להקדימן מבלי גורל:
פסוק ו
ויכתבם. שמות בתי האבות כתבם על פתקים להניחם בקלפי לעשות הגורל
בית אב אחד אחז וגו'. ארז"ל מתחלה היו שמונה בתי אבות לאלעזר ושמונה לאיתמר ועל שמצא דוד רבים לבני אלעזר חלק כל בית אב לשתים וז"ש בית אב אחד אחוז לאלעזר ר"ל כל בית אב אחז עוד אחת להיות בה שתים
ואחז אחז לאיתמר. ר"ל מה שהיה אחוז לאיתמר מאז נשאר אחוז ולא הוסיף כלום:
פסוק יט
אלה פקודתם. אלה מספר המשמרות לבוא לבית ה' לעבודתם כמשפט האמור ביד אהרן כאשר צוהו ה':
פסוק כ
ולבני לוי הנותרים. היה כן מחלקותם ואמר הנותרים כי כבר חשב הכהנים מבני לוי ובני גרשון בן לוי ואף שגם המה נזכרים עמהם למעלה מ"מ חשבם שוב על כי נשתנה בהם שמות בתי האבות ועל בני מררי נתוסף עוד
לבני עמרם שובאל וגו'. ר"ל בית האב מבני עמרם שהיתה נקראת מתחלה ע"ש שובאל עתה הוחזרה להיות נקראה ע"ש יחדיהו שהיה מבני שובאל וכן כולם הנאמרים בענין:
פסוק כא
לרחביהו. לבית אב של רחביהו נעשה מבניו ישיה לראש ונקראה בית האב על שמו:
פסוק כב
ליצהרי. בית האב מבני יצהר שהיתה נקראת ע"ש שלומות נקראת עתה ע"ש יחת:
פסוק כג
ובני יריהו. ר"ל בית האב שהיתה נקראת ע"ש יריהו נעשה עתה לבית אב אחת עם אמריהו שהיתה שנית לה ונקראו שתיהן ע"ש אמריהו
יחזיאל. בית האב ההיא לא נשתנה שמה וכן יקמעם:
פסוק כה
אחי מיכה ישיה. ר"ל בית האב שהיתה נקראה ע"ש ישיה שהיה אחי מיכה הוחזרה להיות נקרא ע"ש זכריהו שהיה מבני ישיה:
פסוק כו
בני מררי. ר"ל מה שהיו בתי אבות לבני מררי רק מבני מחלי ומושי נתוסף עתה בתי אבות בני יעזיהו בן מררי שלא הוזכר למעלה:
פסוק כז
בני מררי. אלה בתי האבות מבני מררי ליעזיהו בנו היו שהם וגו' :
פסוק כח
ולא היה לו בנים. ולא היה א"כ לבית אב:
פסוק כט
לקיש. בית האב של קיש נקראה עתה ע"ש ירחמאל שהיה מבני קיש:
פסוק ל
ובני מושי מחלי וגו'. בתי האבות ההם לא נשתנו שמם
לבית אבותיהם. של בני משפחותיהם (והיו א"כ נחלקים עתה לכ"ד מחלקות כמו הכהנים תשעה מבני גרשון ושמנה מבני קהת ושבעה מבני מררי):
פסוק לא
גורלות. מי ישמש ראשון ועבודתם היה לשורר בפה
לעומת אחיהם. ר"ל כמו אחיהם ובני אהרן ודומה להם בדבר הגורל
אבות הראש וגו'. הראש מכל בני בתי האבות היה נקרא בשמו אבות ולזה אמר עם שאבות הזה היה הראש לכולם עכ"ז היה מונח בגורל לעומת אחיו הקטן מכולם ולא הועיל לו מעלתו להקדים ראשון את בית האב שלו: