[טז, ח]
הודו לה' קראו בשמו -
זה המזמור שוררו אותן היום לפני הארון ובספר תהלים הוא כתוב ג"כ אלא שיש ביניהם שינוי מעט במקצת תיבות והענין אחד, ושם הוא עד ובנביאי אל תרעו, והנה ג"כ הוא תכלית מזמור הודו לה' כי שירו לה' כל הארץ הוא מזמור אחר, ובספר תהלים גם כן זה המזמור, אלא שיש ביניהם שינוי מעט והענין אחד.

הודו לה' -
דברי דוד למשוררים ולקהל.

קראו בשמו -
להודות דרך ה', כמו: ויקרא שם אברהם בשם ה', וזהו טעם הודיעו בעמים עלילותיו.
ופירש עלילותיו - העלילות שהתעולל בפלשתים על דבר הארון.

[טז, ט]
שירו לו זמרו לו -
בפה ובכלים.

שיחו בכל נפלאותיו -
גם תשיחו תמיד זה לזה בכל נפלאותיו.

[טז, י]
התהללו בשם קדשו -
אתם תוכלו להתהלל על כל העמים בשם קדשו הנקדש עליכם, על כן ישמח לבבכם שאתם מבקשי ה'.
או כל מבקשי ה' ואפילו מהאומות ישמח לבם בשם - בבקשם אותו.

[טז, יא]
דרשו ה' ועוזו -
הארון נקרא עזו, כמו שכתוב: ויתן לשבי עוזו.

[טז, יג]
זרע ישראל עבדו -
ובספר תילים זרע אברהם עבדו.
ואמר הנה זרע ישראל, כי כוונת זרע אברהם שאמר שם, הוא זרע ישראל כי זרע אחר היה לאברהם, אבל זרע ישראל הוא מיוחד בנו וכשאמר: זרע אברהם על זרע ישראל ר"ל.

[טז, יד]
הוא ה' אלהינו -
אף על פי שבכל הארץ משפטיו הוא אלהינו ואנחנו עמו.

[טז, טו]
זכרו לעולם בריתו -
ובתילים: זכר לעולם בריתו.
פירש הברית שכרת עם אברהם זכר אותה לעולם ולבניו והדבר שהיה לו עמו וההבטחה שהבטיחו צוה שיעמוד לאלף דור.

או פירש צוה - גזר כמו ה' לא צוה, ופירש הדבר שגזר בין הבתרים לתת לבניהם את ארץ כנען יהיה לאלף דור, ומה שאמר הנה זכרו פירש בריתו שהוא עמכם לעולם, זכרו אותו תמיד.

[טז, טז]
אשר כרת את אברהם -
כמו שכתוב: ביום ההוא כרת ה' את אברהם ברית לאמר לזרעך נתתי וגו', ואותה הברית והשבועה ליצחק היה, כלומר בעבור יצחק לא בעבור ישמעאל ובני קטורה, כי מה שאמר לזרעך בברית ובשבועה ליצחק היתה, כמו שאמר: כי ביצחק יקרא לך זרע והשבועה היתה בעקדת יצחק, כמו שכתוב: בי נשבעתי.
ואמר ליצחק: והקמותי השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך ואותה הברית והשבועה העמידה לחוק לבני ישראל ברית עולם כי על זרעו המיוחד היתה הברית והשבועה לא על עשו, וכן אמר יצחק ליעקב: ויתן לך את ברכת אברהם.

[טז, יח]
לאמר לך אתן ארץ כנען -
לכל אחד ואחד אמר כן.

חבל נחלתכם -
לנכח ישראל.

[טז, יט]
בהיותכם -
כנגד האבות.
וכן אמר בתילים: בהיותם.

[טז, כ]
ויתהלכו מגוי אל גוי -
אברהם יצחק ויעקב.

[טז, כא]
ויוכח עליהם מלכים -
פרעה ואבימלך.

[טו, כב]
במשיחי. גדולי ונסיכי -
כי היו נכבדים אצל מלכים כאלו היו מלכים משוחים.
וכן אמרו בני חת לאברהם: נשיא אלהים אתה בתוכינו, וכן אבימלך הלך אחר יצחק לעשות שלום ולכרות ברית עמו.

ובנביאי אל תרעו -
כי נביאים היו והשם היה מדבר עמהם וכן אמר על אברהם: השב אשת האיש כי נביא הוא, ובתהילים ולנביאי בלמ"ד ואחד הוא, כי פירש זה לא תעשו להם רעה.

[טז, כג]
שירו לה' כל הארץ -
וגם זה המזמור אמרו בו ביום.

ואמרו רבותינו:

כי הודו לה' אמרו בבקר ושירו לה' בין הערבים.

וכן אמרו:

כל אותן שנים המזמורים בכל יום לפני הארון כל הימים, עד שהביא שלמה את הארון לבית עולמים.

בשרו מיום אל יום ישועתו -
כמו יום ביומו, כלומר כל יום בשרו ישועתו כי תמיד הוא מושיע אתכם מיד אויביכם, ואמר זה על ישועת הארון, כי על כרחם השיבו אותו פלשתים וזהו ספרו בגוים את כבודו כי כבוד גדול היה דבר הארון, ובאותו הדבר היה להם לגוים להכיר.

[טז, כו]
כי כל אלהי העמים אלילים וה' שמים עשה -
כי אף עובדי צבא השמים עבודתם הבל כי הוא עשה השמים וצבאם והארץ והים וכל אשר בהם, ואין ראוי לעבוד את העבדים אלא האדון, והנה דגון אלהיהם נפל לפני הארון ונכרת והוא נשאר בכבודו וכבדוהו ונשאוהו בראותם נפלאותיו.

[טז, כז]
הוד והדר לפניו עוז וחדוה במקומו -
לפי שהיתה יללה ובכיה בפלשתים כל ימי שבת הארון בשדה פלשתים.

[טז, כח]
הבו לה' משפחות עמים -
כי כל העמים הרואים והשומעים זה יתנו הכבוד וההוד וכן טעם כל הפסוקים, והמזמור הזה אף על פי שנאמר על ענין הארון, ענינו גם כן על העתיד על הגלות הזה כשיראה השם נפלאותיו כשיוציאנו מהגלות ויקבצנו, יראה נפלאותיו לנו עד אשר כל הגוים יתנו לו הכבוד והעוז, כמו שאמר והיה ה' למלך על כל הארץ כמו שאמר הנה ויאמרו בגוים ה' מלך וכן אמר ירעם הים ומלואו יעלץ השדה וכן אמר בקבוץ גליות ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רנה וכל עצי השדה ימחאו כף, ואז יאמרו אלה לאלה הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו.

[טז, לה]
ואמרו הושיענו אלהי ישענו -
כלומר ואמרו גם כן אתה הושיענו, כלומר בכל יום ויום התפללו על קבוץ הגליות שעתיד להיות.

[טז, לו]
ברוך ה' -
זה הפסוק הוא סוף התהלות והתשבחות ותפלות המשוררים במזמורים האלה, ואמר בסוף זה הפסוק ויאמרו כל העם אמן והלל לה'.

[טז, לז]
ויעזב שם לפני ארון הברית ה' וגו' -
עזב שם אסף ושאר המשוררים לעמוד תמיד לפני הארון ולשרת ולשורר ולזמר דבר יום ביומו מעלות עולות, כי זה מקריב בבמה קטנה ולצדוק הכהן ולאחיו הכהנים אמר שילכו לגבעון לפני משכן ה' לעשות העולות בקר וערב כי שם היתה הבמה הגדולה ואין מקריב בה אלא כהן.

[טז, לח]
ועובד אדום ואחיהם -
פירש ובניו ואחיהם וכן אמר למטה המה ובניו ואחיהם.

[טז, מא]
ועמהם הימן וידותון וחצוצרות -
פירש ועם הימן וידותון וחצוצרות, ואמר הכינוי קודם ההודעות, וכן: ותפתח ותראהו את הילד, וזהמתו חיתו לחם, יביאה תרומת ה', וזולתם כאשר זכרנו בספר מכלל.