[כו, ה]
פעלתי השמיני כי ברכו אלהים -
כמו שכתב למעלה ויברך אלהים את בית עובד אדום ואת כל אשר לו בעבור ארון האלהים וכן כתוב: ששים ושנים לעובד אדום, למעלה אומר ועובד אדום ואחיהם ששים ושמונה.
ואמר ואחיהם כינוי הרבים על עובד אדום ובניו, כי כלם יקראו אחי אביהם כמו אחיהם והנה אמר מבני עובד אדום שהיו ששים ושנים.
ומה שאמר המה ובניהם ואחיהם המה אומר על בני עובד אדום ובניהם אומר על בני בניו הנזכרים ואחיהם על שאינם נזכרים, ואיש חיל כמו ואנשי חיל.

ורז"ל דרשו:

ויברך ה' את בית עובד אדום ואת כל אשר לו שילדה אשתו ושמנה כלותיה, ששה בכרס אחד והם ששים ושנים.

[כו, ו]
הממשלים לבית אביהם כי גבורי חיל המה -
דומים להם בגבורה, כמו שהיו בית אביהם גבורי חיל לעבודה כן היו הם, והממשלים תאר בחיר"ק המ"ם כמו הערים המבדלות, עתליהו המרשעת.

[כו, יג]
ויפילו גורלות כקטן כגדול -
כמו שפירשנו למעלה.

לשער ושער -
פירוש הגורלות שהפילו ביניהם לא לדעת איזה מהם קודם אלא איזה מהם לשער מזרח, ואיזה מהם לשער מערב ודרום וצפון.

[כו, יד]
ויפל הגורל מזרח לשלמיהו -
וצפון לזכריהו בנו ולעובד אדום נגבה, לשפים ולחוסה למערב.

[כו, טו]
ולבניו בית האספים -
פירוש בניו היו שומרים בית האספים והיה זה הבית לדרום העזרה מבחוץ,

ומה שאמר: ולאספים שנים שנים, יש בו פירושים שנים בדברי רז"ל.
האחד:

שהיו לכל אחד מבני האספים שנים לוים.

והאחר:

שהיה לכל אחד מבתי האספים אחד ואחד,

ויהיה פירוש כך: ולאספים שהיו שנים היו שנים הכל אחד ואחד והיה בין כולם עשרים וארבע כשאר המשמרות במזרח ששה ובצפון ארבעה ובדרום ארבעה, ולאספים שנים שנים והיו ארבעה, ולמערב ארבעה, ולפרבר שנים, הרי עשרים וארבעה, ורבותינו חלקום לעשרים וארבעה מקומות.

שאמרו במשנה:

בשלשה מקומות הכהנים שומרים את המקדש בבית אבטינס ובבית הניצוץ ובבית המוקד, והלוים בעשרים ואחד מקום, חמשה על חמשה שערי הר הבית ארבעה על ארבעה פנותיו מבפנים חמשה על חמשה שערי העזרה, וארבעה על ארבעה פנותיו, מבחוץ אחד בלשכת הקרבן ואחד בלשכת הפרכת ואחד אחרי בית הפרכת.

והקשו הפסוקים האלה

שיש בהם עשרים וארבעה ובלוים הוא מדבר.

ותירצו: כי בעשרים וארבע מקומות נקראו הכהנים לוים וזה אחד מהם והכהנים והלוים בני צדוק והנה גם כן השלשה היו כהנים ועשרים ואחד לוים ותירצו הפסוקים גם כן בענין אחר, כמו שכתבו במסכת תמיד ובזבחים.

ואמרו:

מאי לפרבר כמאן דאמר כלפי בר:

[כו, כא]
בני לעדן -
הוא לבני כמו שפירשנו ואמר בני הגרשוני, אולי היה לעדן אח.ר
ואמר בני לעדן, שהיו מבני גרשון הם ראשי האבות הנזכרים למעלה ולעדן ששה שהם ללעדן הגרשוני ובכל זה תוספת ביאור, כי די היה לו בפעם אחת ואחד מבני לעדן הגרשוני היה יחיאל והוא היה הבכור ואומר על אלה שהיו באוצרות בית ה'.

[כו, כב]
בני יחיאלי -
פרשתיו למעלה.

[כו, כה]
רחביהו בנו וישעיהו בנו -
פירוש ישעיה בן רחביהו, כי לאליעזר לא היו לו בנים כי אם רחביה כמו שאמר למעלה, וישעיה ויורם וזכרי ושלומות בני רחביה ורבים בנים היו לו כמו שאמר ובני רחביה רבו למעלה, אבל שלמות היה ראש לכולם כמו שאמר שלומות ואחיו על כל אוצרות הקדשים.

וכן אמר כל המקדיש על יד שלומות אחיו, שלומית הוא שלומות שאמר אחרי כן, והנה אמר כי אחיה על אוצרות בית האלהים ולאוצרות הקדשים ואחרי כן אמר כי זתם ויואל אחיו על אוצרות בית ה' ואחרי כן אמר כי שבואל בן גרשום בן משה נגיד על האוצרות, ואחרי כן אמר כי שלומית ואחיו על כל אוצרות הקדשים וגומר, יראה כי מתחלה היה אחיה ממונה על האוצרות וכן זתם ויואל היו גם כן ממונים על האוצרות, אבל האוצרות היו חולקים לכל הקדשות שהקדישו בכל דור ודור מדור המדבר עד דוד, כי מהם היו מקדישים לקרבנות ומהם היו מקדישים לבנין הבית ומהם היו מקדישים לכלי בית ה' וכל אוצר מהם לבדו והיה ממונה על כל אחד ואחד ושבואל היה ממונה על כולם, וזהו שאמר: ושבואל בן גרשום בן משה נגיד על האוצרות ושלומית היה ממונה על ההקדשות שהקדישו משמואל ואילך שהקדיש שמואל ושאול ודוד ואבנר ויואב וראשי האבות לשרי האלפים והמאות, כלם הקדישו על ידי שלומית.

[כו כט]
למלאכה החיצונה -
המלאכה שהיתה חוצה לעיר לחטוב עצים ביערות ולחצוב אבנים ושדות וכרמים וגנות ופרדסים של הקדש, והיה כנניהו ובניו ממונים עליהם.
ומה שאמר על ישראל, לפי שהיו בישראל מתנדבים בכל שנה להקדיש מתבואותיהם ופירותיהם והיו אלה ממונים לשוטרים ולשופטים על הממונים תחתיהם לאסוף ולכנוס ולהביא בית ה'.

[כו, ל]
מעבר לירדן מערבה וכו' -
קצת הארץ אשר מעבר לירדן הקצת שהוא לצד מערב לארץ ההיא לצד ירדן, אבל כל ארץ הגלעד בכללה היה מזרח לארץ ישראל, וכן נקראת בכל מקום.

[כו, לא]
בשנת הארבעים למלכות דוד נדרשו -
פירוש אלה אשר מעבר לירדן וכן כל הענין אשר הקדים היה בשנת הארבעים, שהרי אמר בתחלת הענין ודוד זקן ושבע ימים וימלך את שלמה וגו' ויספרו הלוים וגו' ויחלקם דוד מחלקות וגו' אבל מחלקות ישראל היו בתחלת מלכותו, כמו שאמר למעלה: ואלה ראשי הגבורים אשר לדוד המתחזקים עמו במלכותו עם כל ישראל להמליכו וסופר שם הגבורים שסופר הנה, וגם עשאהל אחי יואב היה הרביעי לחדש הרביעי והוא לא האריך ימים בתחלת מלכותו כי אבנר הרגו.