רד"ק לדברי הימים א' פרק יא

[יא, ח]
מן המלוא ועד הסביב -
מלוא הוא מקום סמוך לחומה ואותו המקום הוא רחב להיאסף העם שם, לפירוש נקרא מלוא כמו האספו מלאו, וממנו ולפנים בנה עד סביב המגדל וזהו הסביב, וזהו שאמר בספר שמואל: מן המלוא וביתה, כלומר מן המלוא ולפנים, ושלמה בנה אותו המלוא הוא שאומר: שלמה בנה את המלוא וגו'.

ויואב יחיה את שאר העיר -
פירוש בנה שאר העיר שהיתה הרוסה ולשון חיות על הבנין הוא לשון שאלה, וכן: היחיו את האבנים מערמות העפר, וכן וירפא את מזבח השם ההרוס על דרך השאלה.

[יא, יא]
ישבעם בן חכמוני -
ובספר שמואל: יושב בשבת תחכמוני.

אפשר
שאביו היה שמו תחכמוני כמו שאומר כאן בן חכמוני ובנו זה שמו עדינו, והיה יושב בשבת עם המלך שהיה מיועציו וזהו שנקרא שמו ישבעם, שהיה יושב בעצה עם המלך נגד העם או על ענייני העם, ומה שאמר [שם] על שמנה מאות והנה הוא אומר על שלש מאות, האחד הוא אומר על האב והאחר על הבן.

ואפשר שאמר שניהם על אחד אלא שבשתים מלחמות היה, באחת עורר חניתו על שלש מאות ובאחרת על שמנה מאות.

[יא, יב]
הוא בשלשה הגבורים -
היו בן חכמוני ואלעזר בן דודו ושמה בן אגא, וגבורת אלעזר לא זכר הנה, ובספר שמואל זכר: הוא קם ויך בפלשתים עד כי יגעה ידו, ומה שאמר הנה הוא היה עם דוד בפס דמים, אינו אומר על אלעזר כי אם על שמא, כמו שאומר שם בשמואל על שמה: ויתיצב בתוך החלקה, ומה שאומר הוא ולא זכר שמא אחר שזכר שלשה הגבורים ושמא היה הגבור השלישי, הרי כאלו זכרו, ואפשר כי גם אלעזר היה עמו, לפי שאמר הנה: ויתיצבו בתוך החלקה אבל שמא עיקר אותה המלחמה, כמו שאומר בספר שמואל.

[יא, יג]
בפס דמים -
ובספר שמואל אמר באפס דמים.
במלחמת גלית הפלשתי וכן המלחמה הזאת היתה באותו מקום ובספר שמואל אמר בזה המלחמה: ויאספו פלשתים לחיה והוא לשון עיר פרזי שאין לו חומה ואותו מקום היתה נקראה אפס דמים או פס דמים, כי הכל אחד.

ותהי חלקת השדה מלאה שעורים -
ובספר שמואל אמר מלאה עדשים.
אפשר כי עמרים היתה מלאה כי החלקה כבר נקצרה, אלא שאספו בתוכה עמרים מהשדות אחרים והיו אותן העמרים מעדשים ומשעורים והיתה מלאה מהם ואמר הנה: מלאה שעורים ושם מלאה עדשים.

[יא, טו]
וירדו שלשה מהשלשים ראש -
מהשלשים שהיו ראשי הגבורים אשר לדוד.

על הצור -
אמר וירדו ואמר על הצור, כי במקום שהיו בו שירדו ממנו היה גבוה על הצור אשר במערת עדולם.
וכן: וירדתי על ההרים,
וירד הסלע.

[יא, כא]
מן השלושה בשנים נכבד -
כי הוא היה משלשת הגבורים שהביאו המים והוא היה נכבד מהשנים חביריו.

בשנים נכבד -
ובשמואל אמר: מן השלשה הכי נכבד, ר"ל ג"כ משלשתם.

ועד השלשה לא בא -
עד אותן השלשה האחרים שהם:
תחכמוני,
אלעזר,

ושמא.

[יא, כב]
שני אריאל מואב -
שני גבורי מואב.

וכן אמר המתרגם בשמואל:
תרין רברבי מואב,

וכנה הגבורים אריאל, לפי שארי גבור וחזק, וכן אל לשון חזק.

[יא, כג]
איש מדה -
ובשמואל אמר איש מראה, כלומר שהיה בעל פרצוף גדול ובמדה גדולה.

כמנור אורגים -
הוא העץ שמקפל בו האורג את הבגד.

[יא, כה]
מן השלשים הנו נכבד הוא -
לא היה ממנין השלשים, אבל נכבד היה מהשלשים.

ואל השלשה לא בא -
אלו השלשה ראשונים:
תחכמוני,
ואלעזר,

ושמא.

הפרק הבא    הפרק הקודם