פסוק א
ויתחזק שלמה וגו' וה' וגו'. ר"ל על כי היה ה' עמו לכן התחזק:

פסוק ב
ויאמר שלמה וגו'. אמר להם ללכת עמו אל הבמה אשר בגבעון וקצר בדבר המובן
לכל ישראל. וחזר ופירש שאמר להשרים שבהם
ראשי האבות. שהם ראשי האבות:

פסוק ד
בהכין. במה שהכין לו מקום
כי נטה. הטה ופרש:

פסוק ה
וידרשהו. ר"ל הקריב עליו קרבנות:

פסוק ו
ויעל עליו. לפי שהפסיק בדברים אמר שוב ויעל וכן דרך המקרא:

פסוק ח
והמלכתני. במה שהמלכת אותי מבין שאר בניו הראית לדעת שלא חטא אבי בבת שבע אמי ולחסד גדול יחשב:

פסוק ט
יאמן. יקוים דבריך מה שדברת עם דוד אבי להיות המלוכה נכון בידי
על עם רב. וא"כ עסקיהם מרובים :

פסוק י
עתה. הואיל וכן שאלתי היא לתת לי חכמה לדעת לצאת ולבוא לפני העם הזה
כי מי ישפוט. א"א לשפוט עם כאלה מחכמת לבבו מבלי עזר מן השמים:

פסוק יא
זאת. השאלה הזאת :

פסוק יב
נתון לך. עתה נתון לך מאתי:

פסוק יג
לבמה וגו'. ר"ל מהדרך אשר הלך לבמה וגו' שב ובא לירושלים מלפני אוהל מועד
וימלוך. ר"ל קבלוהו למלך באהבה רבה בעבור רוב החכמה הנתונה בו בלילה ההוא:

פסוק יד
בערי הרכב. הערים המיוחדים להעמיד בהם הרכב
ועם המלך. ומקצתם היו עמו בירושלים:

פסוק טו
ויתן וגו'. ר"ל עזבם בחוצות כי בעבור שהיו רבי המשקל היו נשמרים כי לא היה מהאפשר לשאתם ולגנבם
אשר בשפלה. הגדלים בעמק הרבה מאוד:

פסוק טז
ומוצא הסוסים. מקום מוצא הסוסים היו לו ממצרים ומן קוא והוא שם מקום והסוסים מצויים שם
סוחרי המלך. ר"ל שלמה שלח סוחרים והם יקחו הסוסים מן קוא במחיר ולפי ערך שויו של כ"א:

פסוק יז
ויעלו ויוציאו ממצרים. ר"ל אבל למצרים לא שלח סוחרים כי אנשי מצרים עצמם היו מעלים ומוציאים לו מרכבה שהם ד' סוסים בעבור שש מאות שקל כסף כי כן היה המקח קצוב ביניהם
וסוס בחמשים ומאה. ומזה נשמע שהמרכבה הם ד' סוסים
וכן לכל מלכי החתים. גם להם מכרו אנשי מצרים במקח הקצוב הזה עם שהיו קרובים להם ולא היה להם מרחק רב להוליך הסוסים
בידם יוציאו. אנשי מצרים עצמם הוציאו הסוסים בידם להביאם למקום הקונה אותם או שעל מלכי החתים וגו' יאמר שהם יוציאום בידם ור"ל עם שגם הם נתנו ערך קצבת שלמה מ"מ בהבאה למקומם לא היה להם יפוי הכח כשלמה:

פסוק יח
למלכותו. לפי הראוי וההגון למלכותו: