פסוק א
בשנת שמונה עשרה. כי ירבעם ורחבעם מלכו כאחד ומת רחבעם בי"ז למלכו ובשנה הבאה מלך אביה שהיא בי"ח לירבעם:

פסוק ב
מיכיהו בת אוריאל. היא מעכה בת אבישלום הנזכרת למעלה ושתי שמות היו לה ולאביה וכמוהו רבים בזה הספר:

פסוק ג
ויאסור. ראש המלחמה נקרא אוסר על כי הוא מעמיד את אנשי המלחמה וקושר אותם באזהרות בעניני המלחמה וכן מי יאסור המלחמה (מלכים א' כ'):

פסוק ד
מעל להר צמרים. ר"ל במקום גבוה מן ההר:

פסוק ה
הלא לכם לדעת. ר"ל הלא כולכם יודעים
ברית מלח. בכריתת ברית המתקיים כמלח הזה המתקיים ואינו מסריח:

פסוק ז
היה נער. ר"ל בלא אמוץ הלב כנער בשנים
ורך לבב. הוא הפוך מן קשה הלב ור"ל שהיה מתפחד לרדת במלחמה
ולא התחזק. לקחת המלוכה מיד ירבעם:

פסוק ח
ביד בני דוד. הנתונה ביד בני דוד
ואתם המון רב. ר"ל ואם הבטחון הוא בעבור שאתם המון רב והלא עמכם עון עגלי הזהב ולא תוכלו לעמוד עם כי אתם המון רב:

פסוק ט
הדחתם. על ידיכם נדחו ממקומם ובאו לשבת עמדי וזה על כי לא הנחתם לבוא לשרת בבית ה'
כל הבא. כל הרוצה לחנך עצמו לעבודה
בפר וגו'. היה לכהן לעגלי הזהב :

פסוק י
ואנחנו. אבל אנחנו ה' הוא אלהינו
בני אהרן. המה בני אהרן
במלאכת. המה במלאכתם המוטל עליהם לשורר בבית ה':

פסוק יא
ומקטירים. הוא חוזר על בני אהרן
בבקר בבקר. ר"ל בכל בוקר
ומערכת. ועורכים מערכת לחם הפנים
ומנורת וגו'. ר"ל וזהירים הם בדבר המנורה לבער את הנרות בכל ערב:

פסוק יב
בראש. ללכת בראש המלחמה
להריע עליכם. להעלות זכרונינו לטובה כמ"ש וכי תבואו מלחמה וגו' והרעותם וגו' ונזכרתם וגו' (במדבר י):

פסוק יג
הסב. הסתיר אנשים במארב וסיבב אנשי המארב לבוא מאחרי בני יהודה
ויהיו. ירבעם והעם אשר עמו:

פסוק יד
המלחמה. אנשי המלחמה
מחצרים. היו תוקעים בחצוצרות ולתוספת ביאור אמר בחצוצרות:

פסוק טו
ויריעו. תרועת נצחון כי בטחו בה' שינצחו המלחמה
נגף. הכה והחליש:

פסוק כ
ולא עצר כח. לא היה יכול להתחזק עוד בימי אביה
וימת. ר"ל היה מנוגף ומוכנע עד כי מת בימי אסא בנו:

פסוק כא
ויתחזק. וכאשר התחזק במלוכה נשא לו נשים וגו':

פסוק כב
במדרש. בספר מדרש של הנביא עדו ונקרא כן ע"ש שבו היה נדרש ספור עניני המלכים:

פסוק כג
שקטה הארץ. נחה מן המלחמה: