פסוק א
בשנת שלשים ושש. אמרו בסדר עולם המלחמה שהיתה לבעשא עם אסא היא היתה בשנת שש עשרה לאסא (כי לא חי בעשא עד ל"ו לאסא כמ"ש במלכים א') ומנין ל"ו שנים היא מעת שנחלקה מלכות בית דוד כי רחבעם מלך י"ז שנים ואביה בנו ג' שנים הרי נשלמו ל"ו שנים בי"ו לאסא ולפי שהיה שלמה חתן פרעה במספר ל"ו שנים כי בסוף ד' למלכותו נשאה ומלך מ' שנה לכן כהחשבון הזה נגזרה שתחלק מלכות בית דוד וראויה היתה לחזור בי"ו לאסא ועל שנשען על מלך ארם כמ"ש למטה לזה לא חזרה ומש"כ למלכות אסא ר"ל לתחלת המלכות אשר מלך בה אסא כי התחלת המלכות ההיא על שבט יהודה לבד היתה בימי רחבעם ומשם הוא ל"ו שנה
את הרמה. מגדל גבוה מול שערי ירושלים להשליך ממנו אבנים ליוצא ולבא:

פסוק ג
ויעלה מעלי. ר"ל לך והלחם בו ויעלה מעלי:

פסוק ז
בהשענך. בעבור השענך על כן נמלט כי היו מעותדים ליפול בידך:

פסוק ח
והלובים. גם המה באו עם זרח הכושי ועם שלא נזכר למעלה
לחיל לרוב. לקבוץ חיל לרוב ולקבוץ רכב וגו':

פסוק ט
עיניו משוטטות. ר"ל משגיח על כל
להתחזק. לתת חוזק עם אשר לבבם שלם אליו לבטוח בו
נסכלת. נעשית סכל בעבור זאת
יש עמך מלחמות. ר"ל כבר מוכן מלחמות שילחמו עמך:

פסוק י
כי בזעף עמו. כי היה עמו בכעס על אשר דבר הדבר הזאת
בעת ההיא. כי גברה בו הכעס ורצץ גם מהעם בכעס:

פסוק יא
וישראל. כי גם בדברי הימים של מלכי ישראל יסופר מדברי אסא:

פסוק יב
עד למעלה חליו. חולי רגליו נתגברה ועלתה עד למעלה לקדקדו
לא דרש. להתפלל אל ה'
כי ברופאים. שם בטחונו ברופאים לבדם:

פסוק יד
אשר כרה לו. חפר לעצמו בחייו
מרקחים במרקחת מעשה. מעורבבים במעשה מרקחת ר"ל בערבוב בשמים מעשה רוקח
וישרפו לו. מטתו וכלי תשמישו כי כן היו בימים הקדמונים הדרך לשרוף על המלכים כמ"ש ובמשרפות אבותיך המלכים (ירמיה ל"ד):