פסוק א
ויתחתן לאחאב. כי יהורם בנו לקח את בת אחאב לאשה:

פסוק ב
לקץ שנים. לסוף כמה שנים מעת החתון ולא פירש כמה
ויסיתהו. הסית ופיתה אותו
לעלות. להלחם עליה :

פסוק ג
כמוני כמוך. כמו שתלך אתה אלך כן גם אני
ועמך במלחמה. ויעלו עמך במלחמה :

פסוק ד
דרש נא כיום. ר"ל אם אינך רגיל לדרוש בדבר ה' הנה כעת דרש נא:

פסוק ה
הנביאים. נביאי הבעל
ויתן האלהים. בפני יהושפט אמרו בשם ה' שיחשוב שהמה נביאי ה':

פסוק ו
האין פה וגו'. ר"ל וכי כולם הרגם איזבל ולא נשאר עוד נביא לה' וארז"ל שהשכיל יהושפט לדעת אשר לא נביאי ה' המה על כי כולם אמרו בסגנון אחד ואין כן דרך נביאי ה':

פסוק ז
לדרוש. אשר תוכל לדרוש את ה' מעמו
אל יאמר וגו'. כי את אשר ישים ה' בפיו אותו ידבר:

פסוק ח
אל סרים. אל שר אחד משריו
מהר. אמור למיכיהו שיבא מהר:

פסוק ט
בגדים. ר"ל בגדי מלוכה
בגורן פתח. בהגורן העומד מול פתח השער:

פסוק י
צדקיהו. הוא היה מנביאי הבעל
באלה. ר"ל תחזק להתגבר עליהם כאלו תנגח אותם בקרני ברזל וכן היה דרך נביאי ה' לעשות דמיונות ודוגמא לדברי הנבואה:

פסוק יב
פה אחד. בהסכמה אחת מנבאים טוב על המלך לזה הנבא כמוהם לטובה:

פסוק יד
עלו והצליחו. מעצמו אמר לו בברכה הלואי שתצליחו וימסרם ה' בידכם או שאמר בלעג והתול כסגנון נביאי הבעל:

פסוק טו
עד כמה פעמים. ר"ל אני משביעך עתה לא פעם ולא שתים כי אם עד כמה פעמים אשר לא תדבר אלי רק אמת בשם ה' ולא שקר בלעג והתול ולא מעצמך בברכה ועל שלא אמר הנביא כה אמר ה' עלו והצליחו השכיל לדעת שאין זה דבר ה' והיה מסתפק אם אמר בלעג אם אמר בברכה:

פסוק טז
ראיתי. במראה הנבואה
נפוצים. מפוזרים אלו מאלו
אין להן רועה. להנהיגם יחד
לא אדונים לאלה. ר"ל הואיל ואין להם אדון ישובו וגו' וכאומר שאחאב מלכם ימות והעם ישובו בשלום:

פסוק יז
הלא אמרתי וגו'. ר"ל מפני השנאה יאמר כן ולא דבר ה' הוא:

פסוק יח
לכן. ר"ל הואיל וחשדתני בזה אפרש לך מוצא הדבר ותשכיל לדעת שהאמת אתי
על ימינו ושמאלו. ארז"ל על ימינו רמז להמלמדים זכות ושמאלו להמלמדים חובה:

פסוק יט
מי יפתה. על כי נגמר הדין לחובה אמר מי יפתנו לעלות למלחמה לקבל שם העונש (וכל הדברים האלה נאמרו במשל להסביר את האוזן כדרך מנהגי בני אדם)
ויאמר. כל אחד אמר דברו
זה אמר ככה. ר"ל באופן זה יפותה :

פסוק כ
הרוח. ארז"ל רוחו של נבות היזרעאלי:

פסוק כא
והייתי לרוח שקר. ר"ל אני אדבר שקר בפי נביאיו להבטיחו על ההצלחה
תפתה וגם תוכל. בזה תפתה אותו וגם תוכל לו כי יהיה ניסת וילך למלחמה
צא ועשה כן. חזר לזרזו על הדבר:

פסוק כב
הנה נתן ה'. ר"ל בהשגחה בא הדבר
וה' דבר. אבל ה' דבר עליך רעה כאשר אדבר אני בשם ה':

פסוק כד
הנך רואה. ביום המלחמה תראה שכן יהיה אשר בעבור זה תחביא עצמך לבל יהרגך על היותך סיבה לכל זה :

פסוק כה
והשיבהו. אולי ישב שם פעם ולזה אמר השיבהו לשם:

פסוק כו
לחם לחץ. ר"ל בדוחק רק כדי החיות נפשו:

פסוק כז
לא דבר ה' בי. ר"ל אז תאמר שמלבי אדבר ולא מה'
ויאמר. אמר דברו להשמיע לכולם ואמר שמעו עמים כולם ר"ל כל השבטים כי כל שבט קרוי עם :

פסוק כט
התחפש ובא. ר"ל לי ראוי להתחפש ולבא במלחמה אתנכר בשינוי בגדים לבל יכירו בי אנשי ארם אבל אתה תוכל ללבוש בגדיך המיוחדים לך כי אין לך לפחוד אם יכירוך כי הנביא לא ניבא הרעה כ"א עלי ולא על זולת ואף שלא האמין להנביא מ"מ חשש לדבריו:

פסוק לא
מלך ישראל הוא. על כי ראוהו בלבוש מלכות
ויזעק. לאנשיו לבא לעזרו
וה' עזרו. לא אנשיו עזרוהו כ"א ה' במה שהסית אותם להרף ממנו:

פסוק לב
ויהי כראות וגו'. כי ראו אשר אנשי יהודה לבד באו לעזרו ומזה ידעו שאין זה מלך ישראל:

פסוק לג
לתמו. בתמימות שלא נתכוין לאחאב שהרי לא היה ניכר
בין הדבקים ובין השריון. השריון הזה מעשהו מברזל כעין לבוש ועשוי נקבים ודבוקים בו קליפים כעין קשקשים וכמ"ש ושריון קשקשים הוא לבוש ( (שמואל א' י"ז) ועשויים הם לסתום נקבי השריון לבל יכנס בהם חץ והם הם הקרוים דבקים כי המה דבוקים בהשריון ולזה אמר שבא החץ בין אחד מהקשקשים ובין השריון ונכנס בנקב השריון ונתחב בהגוף
לרכב. הוא המוליך את הרכב
הפוך ידך. לשוב לאחור
החליתי. נעשיתי חולה ולא גלה לרכבו שהוכה שלא יבעית אותו ויודע לכולם וינוסו מן המלחמה :

פסוק לד
ותעל. המלחמה עלתה למעלה כי נתחזקו מערכה מול מערכה
היה מעמיד. בהיותו חוץ למחנה היה מתחזק לעמוד במרכבה מול ארם שלא ירגישו בו אנשיו וימס לבבם
לעת בוא השמש. כאשר שקעה השמש: