פסוק א
עמו בברית. לקחם עמו בברית להיות ידם עמו להמליך את יואש:

פסוק ג
עם המלך. להיות בעזרתו
ויאמר. יהוידע הכהן אמר להם הנה בן המלך ראוי למלוך כאשר דבר ה' וגו' :

פסוק ד
השלישית. חלק שליש
באי השבת. כי משמרות הכהנים והלוים היו מתחלפים בכל שבת אלו יוצאים ואלו באים וקרוים המה באי השבת ואמר להם השלישית מכם ר"ל חלק שליש משומרי המלך יהיו מאנשי באי השבת מן הכהנים ומן הלוים
לשוערי הספים. ר"ל במספר שליש ישמרו שערי הספים אולם לא באי השבת היו שומרים שם כי מקום משמרתם היה משמרת בית המלך כמ"ש במלכים ב':

פסוק ה
והשלישית. משומרי המלך יהיו שומרים בבית המלך אחר שיבא המלך אל ביתו
והשלישית. שני השלישים היו מיוצאי השבת כמ"ש במלכים ב' וזהו לפי שיוצאי השבת המה פנוים מעבודה כי באי השבת באו במקומם
בשער היסוד. ישמרו בשער היסוד והוא שער המזרחי שהוא מקום התחלת הקדושה כמו היסוד שהוא התחלת הבנין
וכל העם. מבני ישראל ישמרו בחצרות בית ה':

פסוק ו
בית ה'. הוא ההיכל
והמשרתים ללוים. משרתי הבית מן הלוים
ישמרו וגו'. לבל יקרבו לגשת אל המקום האסור להם:

פסוק ז
וכליו. כלי זיינו
והבא. איש זר הבא שמה יומת כי אולי הוא מאנשי עתליה ומבקש להרוג את המלך
בבואו. אל הבית ובצאתו ממנה:

פסוק ח
איש את אנשיו. כל שר מאה מבאי השבת ויוצאי השבת לקח את אנשיו
כי לא פטר וגו'. לא נתן רשות למשמרת יוצאי השבת ללכת לבתיהם כדרכם תמיד אבל הטיל עליהם החיוב להתעכב עוד:

פסוק ט
אשר למלך דויד. אשר המה למלך דויד שעשאם הוא
בית האלהים. בבית האלהים:

פסוק י
ואיש. וכל איש חרבו בידו
למזבח. לפני המזבח וההיכל:

פסוק יא
ויוציאו. ממקום מחבואו
הנזר. כתר מלכות
העדות. היא התורה הנקראת עדות ותלו אותה בזרועו וכמו שפרשו רז"ל בס"ת היתירה של מלך, או הוא מלשון עדי וקשוט ור"ל קשטו אותו בעדי מלוכה מאבני יקר:

פסוק יב
קול העם הרצים. קול מרוצת העם וקול המהללים את המלך:

פסוק יג
על עמודו. על המקום המיוחד למלך לעמוד שם
במבוא. במקום שבאים בה לעזרה
ומודיעים. מלמדים דעת זה לזה איך להלל
קשר קשר. מרד יש כאן וכפלה דבריה כדרך החרד:

פסוק יד
ויוצא. מבית ה'
פקודי החיל. הממונים על החיל
הוציאוה אל מבית השדרות. ר"ל הוציאו אותה מחוץ לבית המקדש אולם תלך אל מבית השדרות ר"ל מבפנים למערכת השומרים לבל תמלט
והבא אחריה. להיות בעזרתה דתו להמית בחרב
כי אמר וגו'. ולזה לא הרגוה מיד:

פסוק טו
וישימו לה ידים. עשו לה מקום פנוי ללכת מבית ה' ובאה אל בית המלך בדרך אשר הסוסים באים בה ושם נהרגה:

פסוק טז
בינו וגו'. רצה לומר כולם קבלו עליהם בברית להיות לעם לה' ולעבדו :

פסוק יח
וישם וגו'. עשה ממונים בבית ה' כי בהיותם עובדים לבעל בטלו הממונים
ביד הכהנים. המינוי הזה מסר ביד הכהנים בני לוי כפי אשר חלק דוד לממונים על בית ה' להעלות עולות בזמנם
על ידי דויד. בשיר הנעשה על ידי דוד מה שתקן הוא:

פסוק יט
השוערים. הממונים לשמור שערי המקדש
ולא יבוא. לשמור שלא יבא בהם הטמא לכל דבר ממיני הטומאות:

פסוק כא
והעיר שקטה. לא נתעורר עוד מלחמה בעבור זה כי את עתליהו המיתו ולא היה עוד מי לעורר מלחמה: