מצודות דוד, דברי הימים ב פרק כה


פסוק ד
כי ככתוב. כי עשה ככתוב בתורה ולתוספת ביאור אמר בספר משה
על בנים.
בעבור עון הבנים
איש בחטאו ימותו.
ר"ל כל המתים המה כל איש בחטאו ולא בחטא זולתו:

פסוק ה
לבית אבות וגו'. לכל בית אב לבד ולכל שר אלף ומאה עם אנשיו לבד:

פסוק ז
כל בני אפרים. מלכות עשרת השבטים קרויה על שם אפרים על כי ירבעם המלך הראשון שעליהם היה מבני אפרים:

פסוק ח
כי אם בוא אתה. בוא למלחמה לבד ולא עמהם
יכשילך.
ר"ל פן יכשילך ומענינו תבין חסרונו ור"ל אם יבואו עמך צבא ישראל פן יכשילך האלהים לפני האויב:

פסוק ט
ומה לעשות. ר"ל וכי אפסיד הכסף הלא לא יחזירו לי
יש לה' וגו'.
וימלא חסרונך ממקום אחר:

פסוק י
ויבדילם. מבין אנשי יהודה
ויחר אפם.
כי לבזיון יחשב להם :

פסוק יב
נבקעו. נבקע כריסם:

פסוק טו
אשר לא הצילו. ונראה א"כ שלא אלהים המה :

פסוק טז
הליועץ. וכי מי מינה אותך להיות יועץ למלך
חדל לך.
מדבריך אלה
למה יכוך.
מי מאנשי
כי יעץ אלהים.
יעץ את עצמו:

פסוק יז
נתראה פנים. כאומר אין זה גבורה מה שבאו אנשיך פתאום והכו בעמי אך נתראה פנים בפנים ונדעה הגבורה עם מי:

פסוק יח
החוח. המשיל את אמציה לחוח ואת עצמו לארז וכאלו אומר אף אם דברת לשלום לכלימה יחשב לי להתחבר עמך מכל שכן לרדת עמך במלחמה
ותרמוס.
על אשר נשאו לבו לדבר כזאת ורמז לו שאנשיו ירמסו אותו:

פסוק יט
אמרת הנה הכית וגו'. ולדבר גבורה יחשב אצלך ולזה נתגאית ורוצה אתה להרבות כבודך בהלחמך עמדי
עתה.
הואיל וקנית כבוד מה בנצחון אדום שב בביתך ותשאר בכבודך
למה תתגרה ברעה.
למה תתגרה עמדי בעבור הביא עליך הרעה ותפול אתה ועמך:

פסוק כ
למען תתם. את אמציה ועמו ביד מלך ישראל:

פסוק כא
ויתראו פנים. ר"ל נלחמו פנים בפנים:

פסוק כג
משער אפרים. התחיל לפרוץ מן השער הנקרא שער אפרים ופרץ עד השער הנקרא שער הפונה והיה באורך ת' אמה:

פסוק כד
וכל הזהב. רוצה לומר ולקח את כל הזהב וגו' ומענינו תבין חסרונו
עם עובד אדום.
עם כל הנמצא בבית עובד אדום כי בהיות הארון שם בימי דוד היה בביתו אוצרות הקדשים ונשארו שמה אף אחר שנלקח הארון משם
בני התערובות.
הם בני השרים שהם ביד המלך לערבון שלא ימרדו בו האבות :

פסוק כז
ומעת וגו' ויקשרו. מעת ההיא התחילו לקשור עליו ולמרוד בו:

פסוק כח
בעיר יהודה. ר"ל בהעיר המיוחדת אשר ביהודה והיא עיר ציון:


הפרק הבא    הפרק הקודם