פסוק ב
הוא בנה את אילות וישיבה ליהודה. כי שלמה כבשה מאדום כמ"ש אז הלך שלמה וגו' ואל אילות (לעיל ח) ובני אדום חזרו ולקחו אותה מיהודה וכאשר הכה אמציה את אדום לקחה מידם ועזיהו בנה את חומתה להיות עיר מבצר ובזה השיבה ליהודה כי בעודה פרוצה אין להתחזק בה ולהחזיקה בשלהם
אחרי שכב המלך. על אמציה יאמר כי אף שהוא לכדה עדיין לא הוחזר לידם להחזיק בה עד כי מת ובא עוזיה ועשאה עיר מבצר:

פסוק ד
ויעש הישר וגו' ככל וגו'. ר"ל בדבר הישר עשה כאביו ולא בדבר מה שלא טוב עשה:

פסוק ה
ויהי לדרוש אלהים. היה דרכו לדרוש אלהים
המבין בראות אלהים. היה בעל בינה להבין נפלאות במראות הנבואה הבאה מאלהים:

פסוק ח
העמונים. אולי הם המעונים שזכר והוא הפוך
וילך שמו. פרסום שמו הלך עד שבא אל מצרים
עד למעלה. ר"ל גדול מאד:

פסוק ט
ויחזקם. בכל פעם חיזק את המגדלים ההם:

פסוק י
ויחצב בורות. החופר במקום אבנים קרוי חוצב בלשון מקרא
כי מקנה רב. והיה צריך לבורות רבים להשקות המקנה
ובשפלה ובמישור. מהם רועים בשפלה ומהם במישור
כי אוהב אדמה. אוהב היה לעסוק בעבודת אדמה :

פסוק יא
במספר פקודתם. במספר מנינם הנמסר ביד יעיאל וגו'
על יד חנניהו. הוא היה מוסר בידם המספר:

פסוק יב
לגבורי חיל. של גבורי החיל:

פסוק יג
ועל ידם. הנתונים בידם ותחת ממשלתם
בכח חיל. הוא כפל ענין במ"ש ויורה על רב הכח:

פסוק יד
ולאבני קלעים. הכלים הנצרכים לאבני הקלע:

פסוק טו
חשבונות. מעשה אומנות הבאה ע"י מחשבה ועיון רב ולתוספות ביאור אמר מחשבת חושב ר"ל הנעשה במחשבת של החושב והוא הרגיל במחשבת העיון
להיות על המגדלים. מעשה האומנות ההם עשה לשומם על המגדלים לירות בהם בחצים ובאבנים
כי הפליא. עשה דברים נפלאים להיות נעזר בהם עד כי נתחזק על ידיהם:

פסוק טז
עד להשחית. עד כי נשחת להרשיע בעבור רוב גובה הלב:

פסוק יח
לא לך. לא הותר לך להקטיר
כי מעלת. כי פשעת בזה
ולא לך לכבוד. ר"ל לא כמו שתחשוב אתה שיהא לך בהקטרה זו כבוד מה' כי לא כן הוא:

פסוק יט
ויזעף. על שמיחה בו
ובידו מקטרת. וכבר היה בידו המחתה ובו הקטורת
ובזעפו. ובעת זעפו פרחה הצרעת במצחו ולפי שהצרעת לבנה הוא כמ"ש ואם בהרת לבנה הוא (ויקרא י"ג) לזה אמר לשון זריחה כי מבהיק בעבור הלובן
מעל. בעמדו מעל המזבח:

פסוק כ
ויבהילוהו. הוציאוהו משם בבהלה ומהירות
נדחף לצאת. מעצמו היה נדחף לצאת מהר כי ראה שה' נגעו ובעונש בא:

פסוק כא
בית החפשית. בבית החפשית רצה לומר עזב הנהגת המלוכה והיה חפשי מן העמל וכמ"ש רז"ל שהמלכות לעבדות יחשב לפי רב העמל
כי נגזר. כי נכרת מלבוא לבית ה' בעבור טומאת צרעתו לזה עזב גם הנהגת המלוכה
על בית המלך. היה ממונה על בית המלך להיות שופט משפט העם תחת המלך:

פסוק כג
בשדה הקבורה. ולא במערה של קבורת המלכים
מצורע הוא. ואין מהראוי א"כ לקוברו במערה עם המלכים: