פסוק ג
פתח. כי אחז אביו סגרם כמ"ש למעלה ובא הוא ופתחם
ויחזקם. תקנם בבנין :

פסוק ד
לרחוב המזרח. העומדת בהר הבית:

פסוק ה
עתה התקדשו. הואיל ופתחתי את הדלתות התקדשו בטבילה למען תוכלו לבא לבית ה'
וקדשו וגו' והוציאו. קדשו בזה מה שתוציאו ממנו את הנדה היא העבודת כוכבים הראויה להנידה ממקומה להשליכה חוצה כדבר הנמאס ומתועב:

פסוק ו
ויסבו פניהם. חזרו פניהם ממנה לבל הפנות אליה:

פסוק ז
את הנרות. של המנורה :

פסוק ח
ויהי קצף. ובעבור זה היה הקצף
ויתנם לזעוה. נתנם לחרדה לכל השומע כי יחרד שלא יקרה לו כמקרם
כאשר אתם רואים. אשר כן הוא:

פסוק ט
בשבי. הנה הם בשבי:

פסוק יא
אל תשלו. לא יהיה לכם שכחה ושגגה בדבר טהרת הבית
כי בכם בחר וגו'. אם כן מהראוי שתהיו זהירים בעבודת המקום:

פסוק טו
בדברי ה'. בדבר שהיא עבודת ה':

פסוק טז
לפנימה. הוא ההיכל ולתוספת ביאור אמר בית ה'
הטומאה. העבודת כוכבים
ויקבלו הלוים. בהחצר קבלו מיד הכהנים כי לא היו רשאים ליכנס להיכל
חוצה. שהוא מחוץ לעיר:

פסוק יז
לקדש. לטהר את ההיכל
את בית ה'. זה ההיכל
כלו. גמרו לטהר את כל המקדש:

פסוק יח
פנימה. אל בית הפנימי מקום מושב המלך
המערכת. שעורכין עליו לחם הפנים:

פסוק יט
הזניח. שעזב מהם עבודת המקום ושמש בהם לעבודת כוכבים
במלכותו. בימי מלכותו
במעלו. ברוב מעלו
הכנו. טהרנו להיות מוכנים לעבודה והקדשנום לה' כבתחלה, ורז"ל אמרו שגנזום והקדישו אחרים תחתיהם כי נמאסו לגבוה:

פסוק כא
על הממלכה. לרצות לה' לכפר להם שיתקיים בהם המלכות
ועל המקדש וגו'. למען יעמדו ויתקיימו:

פסוק כד
ויחטאו. מתן הדם הנתון באצבע קרוי חטוי וכן וחטאת על המזבח (שמות כ"ט)
כי לכל ישראל וגו'. בעבור כל ישראל אמר המלך להקריבם
העולה. הפרים והאילים והכבשים הביאו לעולה וצפירי העזים לחטאת:

פסוק כה
במצות דוד. כמו שצוה דוד וגו'
כי ביד ה'. מצות השיר אמורה היא מה' ביד נביאיו ועם שלא הוזכר בפירוש בתורת משה:

פסוק כז
החל העולה. העלאת העולה
ועל ידי וגו'. חוזר על השיר לומר שהשיר היה ע"י כלי השיר שעשה דוד:

פסוק כח
והשיר משורר. ר"ל השיר היה משורר ע"י בעלי השיר
הכל. לא פסקו המשוררים ותוקעי החצוצרות עד שגמרו העלאת העולה:

פסוק ל
בדברי דויד. בהלולים שעשה דוד ואסף
עד לשמחה. מרוב הדבקות אל המקום ברוך הוא שהיה להם בעת ההלול באו אל השמחה:

פסוק לא
מלאתם ידכם. התחלת הדבר וחנוכו נקרא מלוי ידים כמו ומלאת יד אהרן (שמות כ"ט) ור"ל הנה עד עתה חדלתם מעבודת המקום ב"ה ועתה התחלתם לעבדו
זבחים. שלמים
ותודות. שלמי תודה
נדיב לב. לפי שהעולה כולה כליל ואין לבעליהן בהם כלום לכן קורא למביאיהן נדיב לב:

פסוק לב
כל אלה. היו עולות ואמר לתוספת ביאור:

פסוק לג
והקדשים. שאר הקדשים והם שלמים ותודות :

פסוק לד
ויחזקום. רצה לומר היו מסייעין להם
המלאכה. מלאכת ההפשט
ועד יתקדשו הכהנים. ר"ל וכן בכל פעם היו מסייעין להם עד אשר נתקדשו הכהנים להיות די בהם לכלות המלאכה
כי הלוים ישרי לבב. המה היו ישרי לבב למהר לקדש עצמן יותר מן הכהנים אשר נתעצלו בדבר:

פסוק לה
וגם עולה לרוב. ר"ל לזה היו צריכים הלוים לסייע את הכהנים כי המלאכה היתה מרובה כי הקריבו גם עולות מרובות עם חלבי השלמים ועם הנסכים לעולה ולא יכלו הכהנים להקריב כל אלה ולהפשיט
ותכון. כי הלוים סייעו בעבודת ההפשט :

פסוק לו
על ההכין. על אשר הכין אלהים להעם להיות הכל בסדור נפלא ועם כי נעשה הדבר בפתאום: