פסוק א
לחדש הראשון. לפי שנאמר למעלה שחזקיה עשה פסח בחדש השני לזה אמר שיאשיה עשה בחדש הראשון כמשפט:

פסוק ב
על משמרותם. כ"א במשמר שלו
ויחזקם. זרזם באזהרה לעשות עבודת ה':

פסוק ג
ללוים המבינים. לכהנים בני לוי המלמדים בינה לישראל וגו'
תנו את ארון. רז"ל אמרו שצוה לגנזו במקום מטמון שעשה שלמה למען לא יוליכוהו בגולה עם ישראל ולפי פשוטו יאמר כי המלכים הרשעים אשר קדמו לו העבירו את הארון ממקומו והעמידו תחתיו הפסל לזה אמר להם להחזירו למקומו
אין לכם משא בכתף. ר"ל אחר שתשאו את הארון בכתף להחזירו למקומו שוב לא יהיה לכם מעתה שום עבודת משא בכתף ולזה תהיו פנוים ועבדו את ה' ועמו בדבר הקרבנות:

פסוק ד
והכינו. את עצמכם הכינו כל אחד לבית אבותיו כפי אשר נחלקתם כאמור בכתב דוד ושלמה:

פסוק ה
בקדש. בהעזרה
לפלגות בית האבות. למחלוקת בית האבות כ"א לבד
לאחיכם בני העם. את בני ישראל צוה להעמיד כל בית אב לבד לעשות את הפסח
וחלוקת וגו'. וכן הלוים יעמדו כל בית אב לבד :

פסוק ו
והתקדשו. טהרו את עצמכם
והכינו. גם הכינו וזרזו את אחיכם לטהר את עצמם לעשות הפסחים כדבר ה':

פסוק ז
לכל הנמצא. בירושלים
ובקר. לשלמי חגיגה:

פסוק ח
לעם. וחוזר ומפרש שהם לכהנים וללוים
חלקיה. ר"ל השרים חלקיה וגו' פקידי בית האלהים הם נתנו לכהנים לפסחים וגו':

פסוק י
ותכון העבודה. נעשית העבודה בתקון ובהכנה
על עמדם. על מקום מעמדם כל משמר לבד
על מחלקותם. כפי שנחלקו למשמרות
כמצות המלך. אשר צוה שתעמוד כל משמר לבד:

פסוק יא
וישחטו. הלוים שחטו כי השחיטה כשרה בזרים
מידם. מיד הלוים כי הכהנים הושיבו בידם המזרקות עם הדם להיות מוכן לזריקה
מפשיטים. עורות הפסחים:

פסוק יב
ויסירו העולה. מכל פסח הסירו דבר העולה ממנו על מזבח והם האימורים
לתתם. לתת הפסחים להכתות החלוקות מבתי אבות וגו'
להקריב לה'. חוזר על ראשית המקרא לומר הסירו העולה להקריב לה'
וכן לבקר. וכן עשו לבקר של שלמי חגיגה שהסירו מתחלה האימורים ואח"ז נתנו הבקר לבעליהם
ויבשלו הפסח באש. ר"ל צלו אותו באש וזהו כמשפט
והקדשים. בשר השלמים
ויריצו. הוליכו במרוצה את הבשר לבני העם:

פסוק יד
ואחר. אח"ז הכינו גם לעצמם ולהכהנים כי הכהנים היו עסוקים בהעלאת העולות והאימורים ולזה היו הלוים מכינים לעצמם ולכהנים:

פסוק טו
על מעמדם. עמדו על מקום מעמדם לשורר
כמצות דוד. ר"ל בהלולים שתקן דוד ואסף וגו' כי גם המה תקנו מזמורים כמו שכתוב בספר תהלים
והשוערים. שומרי השערים עמדו במקומם כ"א בשערו
אין להם לסור. לא היה להם צורך לסור מעבודתם להכין פסחיהם כי אחיהם הלוים הפנוים מעבודה הם הכינו להם:

פסוק טז
ותכון. הכל היה בתקון רב ובסדר נפלא בין בדבר הפסח בין בדבר העולות:

פסוק יז
הנמצאים. בירושלים
ואת חג המצות. ר"ל הקרבנות הקבועות בכל יום ועולות ראיה ושלמי חגיגה:

פסוק יח
כמוהו. להיות כמוהו בטהרה יתירה ובתקון נפלא
מלכי ישראל. הם דוד ושלמה שהיו גם מלכי ישראל
הנמצא. הבא מעריו ונמצא בירושלים:

פסוק כ
אשר הכין וגו'. אשר העמיד דבר הבית על מכונו ובסיסו בהעמדת המשמרות וכיוצא
נכו. פרעה נכו וכן נאמר במלכים ב'
על פרת. סמוך לנהר פרת:

פסוק כא
מה לי ולך. ר"ל מה לי עליך ומה לך עלי וכי אויבים אנחנו זה לזה
לא עליך אתה היום. היום הזה אינני הולך עליך ואמר אתה לתוספת ביאור
אל בית מלחמתי. אל מקום מלחמתי והוא על מלך אשור
ואלהים אמר לבהלני. אולי שמע מפי ירמיה בדבר ה' למהר ללכת בבהלה על אשור
חדל לך מאלהים. ר"ל חדל לך מלהלחם עם האלהים אשר עמי וכאומר הלא מפי ה' אני הולך וא"כ הוא עמי ואם תעכב על ידי מללכת יחשב כאלו תלחם עמו לזה חדל לך ולא ישחיתך האלהים:

פסוק כב
ולא הסב. לא החזיר פניו ממנו ובכדי להלחם בו שינה בגדי המלוכה ללבוש בגדי מלחמה
מפי אלהים. מה שאמר לו דברי ירמיה מפי אלהים:

פסוק כג
ויורו היורים. המורים בקשת ירו בו חצים
העבירוני. העבירו אותי מן המרכבה ההיא כי נעשיתי חולה מאוד וקשה לי לרכוב בה:

פסוק כד
על רכב המשנה. השניה ההולכת אצל מרכבתו הנוחה יותר לרכוב בה:

פסוק כה
השרים והשרות. המשוררים והמשוררות וכאשר המשורר בדבר שמחה נקרא משורר כן בדבר קינה ויללה נקרא משורר כי תוכן אחד להם בדבר הרמת הקול ובהכרעת הנעימה
בקינותיהם. ר"ל בעת אשר קוננו קינה מה אמרו אז זכרון מיתת יאשיהו לקונן גם עליו
ויתנום לחוק. קבעו חוק בישראל להזכיר מיתת יאשיהו בקינותיהם
והנם כתובים. הקינות של יאשיהו
על הקינות. בספר איכה :

פסוק כו
וחסדיו. החסדים אשר עשה ככתוב בתורה: