פסוק א
מזבח נחושת. ר"ל מזבח אבן תחת מזבח נחשת שעשה משה במדבר:

פסוק ב
את הים. כעין גיגית גדולה עשויה בדמות ים
מוצק. ביציקה נעשה ולא בהקשת הקורנס
משפתו. משפת זה עד השפה שממולו
עגול סביב. בכל סביבו היה עגול
וקו שלשים. כי כל מה שיש ברחבו אחד יש בהקיפו שלשה:

פסוק ג
ודמות בקרים. כעין ראשי בקרים ובמ"א נאמר פקעים כי עשו בפקעים צורות ראשי בקרים
תחת לו. ר"ל בשלש האמות התחתונות שהיו מרובעות אבל שתי האמות העליונות היו עגולות כמ"ש רז"ל בערובין וז"ש עשר באמה מקיפים וגו' ר"ל ארבעה הפאות שבכל אחת עשר אמות היו הבקרים מקיפים וגו'
שנים טורים. שני שורות בקרים הקיפו זה למעלה מזה
יצוקים. הבקרים ההם היו ניצוקים כאחד עם יציקת הים ולא יצקם בפני עצמם וחברם אח"כ במלאכה:

פסוק ד
עומד. הים הזה היה עומד על י"ב בקר עשויים מנחושת
פונים. את פניהם
והים עליהם. לתוספת ביאור כפל הדבר
וכל אחוריהם. אחורי הבקר היו לצד פנים אחוריו של זה מול אחוריו של זה:

פסוק ה
ועביו. שוליו ודפנותיו
ושפתו. שפת הים ממעל היה מעשה דק ומרודד כמעשה שפת כוס המצויר בפרח ושושן
מחזיק בתים. וחזר ומפרש שלש אלפים יכיל:

פסוק ו
מימין. של הכיור שעשה משה
לרחצה בהם. את ידיהם ואת רגליהם כמ"ש בתורה
את מעשה וגו'. אף היו מדיחים בהם מעשה העולה כקרבים וכיוצא
לרחצה. לכהנים לטבול בו מטומאתן וארז"ל שלא היו המים שאובים כי רגלי הבקרים שעמדו תחתיו היו נקובים וחלולים ודרך בם באו המים מן המעיין:

פסוק ז
כמשפטם. כתמונת מנורת משה בגביעים וגו'
מימין. של מנורת משה וכן השלחנות:

פסוק ט
והעזרה הגדולה. היא עזרת ישראל וקרויה עזרה על כי נעזרים מה' כאשר יתפללו בה:

פסוק י
מכתף הימנית. בפאת הדרום
קדמה ממול נגבה. ר"ל משוך כלפי מקצוע מזרחית דרומית שבחצר הכהנים:

פסוק יא
בבית האלהים. בעבור צורך בית האלהים:

פסוק יב
והגלות והכתרות. הגולות של הכותרות:

פסוק יג
לשתי השבכות. לתלותן סביבן כמ"ש במלכים א' (ז)
לכסות וגו'. על השבכה יאמר שכסתה על גולות הכותרות אשר על פני העמודים ומעשה הכותרות מפרש במלכים א':

פסוק יד
על המכונות. להושיבם על המכונות:

פסוק טז
ואת הסירות וגו'. עם שכבר נאמר למעלה אמר שוב לומר שהיו מנחשת מרוק
כל כליהם. של חצרות בית ה'
חורם אביו. הראוי כאביו ותחסר כ"ף השמוש וכן ייטיב גהה (משלי יז) והראוי כגהה ור"ל חורם עשאם טובים ויפים כאביו כלומר כפי מה שהיה עושה אביו שהיה נודע לאומן גדול כמ"ש במלכים א :

פסוק יז
בעבי האדמה. חפר באדמה צורות הכלים ההם ושפך שם הנחושת לאחר התכה:

פסוק יח
כי לא נחקר. כל כך היו ברבוי מופלג עד אשר לא נחקר לדעת משקלם:

פסוק יט
אשר בית. אשר לבית האלהים
ועליהם. על השלחנות סדרו לחם הפנים:

פסוק כ
לבערם. העשוים להדליק בהם הנרות כמשפט התורה אשר עמדו לפני הדביר המה היו מזהב סגור:

פסוק כא
והפרח. קבוצת הפרח
זהב. היו מזהב
הוא מכלות זהב. היה כליל זהב מבלי תערובות סיג:

פסוק כב
דלתותיו. בין דלתותיו הפנימיות ולתוספת ביאור אמר לקדש הקדשים ובין דלתות ההיכל היו מצופים זהב: