פסוק א
אז. בראות הענן אמר רואה אני כי באה השכינה כי ה' אמר לשכון בערפל כמ"ש אל הערפל אשר שם האלהים (שמות כ) וערפל הוא עב הענן:

פסוק ב
ואני בניתי. ר"ל הואיל ובאה השכינה בניתי א"כ בית זבול לך ולא היה עמלי בחנם ואמר בדרך משל כאדם הדר בבית אחד
ומכון. ויהיה מכון לשבתך בה עד עולם כי מעתה לא תשרה השכינה עוד במקום אחר :

פסוק ג
ויסב וגו'. אל מול העם
ויברך. הברכה האמורה במלכים א' אחר התפלה
עומד. כי אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד
ובידו מלא. בכח ידיו השלים דברו אשר דבר לאמר:

פסוק ה
לבנות בית. לבנות בה בית:

פסוק ח
הטיבות. טוב עשית בזה ולזכות תחשב כי על ידו באה ההכנה לצוות עליו ולהכין הכל:

פסוק ט
רק אתה וגו'. עם שתכין הכל :

פסוק יא
ואשים שם. בהבית הזה
אשר שם. בזה הארון
ברית ה'. לוחות הברית אשר כרת ברית עם ישראל בעת שנתנם:

פסוק יב
ויפרוש כפיו. כדרך שואל החסד:

פסוק יג
כי עשה שלמה. בא לפרש איך היה נגד כל ישראל והיאך ראוהו הרחוקים ממנו ואמר כי עשה וגו'
ויעמוד עליו. וראהו א"כ כולם
השמימה. למעלה כלפי השמים:

פסוק יד
שומר הברית. הגמול שהבטיח בברית:

פסוק טו
אשר שמרת. ר"ל אשר נראה לכל ששמרת לו הבטחתך אשר הבטחתו שאני אבנה הבית
ותדבר. כמו שדברת כן מלאת בכח ידך כאשר נראה היום:

פסוק טז
שמר וגו'. ר"ל שמור גם ההבטחה ההיא אשר הבטחתו שאם זרעו יצדקו לא יופסק מהם המלוכה :

פסוק יז
יאמן דברך. ר"ל עשה דבר לשיהא נקרא שם הבית אשר בניתי בית ה':

פסוק יח
כי האמנם. האם אמת הדבר שישב אלהים עם האדם בבית העשוי על הארץ בתמיה הלא שמים לא יכלכלוך ומכ"ש הבית וא"כ במה יהיה בית ה':

פסוק יט
ופנית. לזאת פנה נא אל תפלתי מה שאתפלל על עיקר כוונת תועלת הבית ובמה יקרא בית ה':

פסוק כ
להיות וגו'. וזהו תפלתי להיות עיניך וגו'
אל המקום הזה. במקום הזה וכן ואל הארון (שמות כה) ומשפטו ובהארון :

פסוק כא
ושמעת וגו'. ר"ל כמו שאני מתפלל שתשמע תפלתי כן אני שואל לשמוע תפלת כל עמך
ואתה תשמע וגו'. ר"ל לא שתשב פה לשמוע כ"א התפלה העשויה פה ישמע אל השמים ותקבל ברחמים ותסלח לעון המתפלל:

פסוק כב
איש לרעהו. בדבר ממון
ונשא בו אלה. ויחוייב בו חוב שבועה להשביעו
ובא אלה. ר"ל וישבע לפני המזבח:

פסוק כג
להשיב לרשע. כגמולו ולהשיב דרכו בראשו אם הנשבע לשקר אם המשביעו בחנם ולפי שאמר למעלה ושמעת וסלחת אמר על זה לא תסלח הואיל וחלל הבית עם השבועה
ולהצדיק צדיק. אם הנשבע באמת אם המשביע בצדק:

פסוק כד
כי יחטאו. כאשר יחטאו:

פסוק כה
והשיבותם. ר"ל כאשר יצאו עוד למלחמה לא יהיו עוד נגפים ללכת בשבי אבל ישובו לארצם:

פסוק כו
כי תענם. ישובו מחטאתם למען אשר תענם בעת הצרה ולא מאהבת המקום:

פסוק כז
ואתה תשמע. עם שלא שבו מאהבה
כי תורם. בזה תלמדם דרך הטובה לעשות מאהבה בראותם חסדי המקום
ונתתה. ולזה מלא משאלותם ותן המטר:

פסוק כח
רעב כי יהיה. מסיבות אחרות לא מעצירת המטר
שדפון וגו'. והרעב מוכן לבוא
כי יצר לו. כשיבא אויב לצור עליו בארצו ובשעריו
כל נגע. או כל מיני נגע ומחלה אשר יבוא בו:

פסוק כט
לכל האדם. בין לאיש יחידי בין לכל עמך
אשר ידעו. אשר יכיר בנגע לבבו לדעת שבא המכאוב בעבור נגע העון:

פסוק ל
ככל דרכיו. כפי כל הדרכים ששאל
אשר תדע. וזה לאיש אשר תדע את לבבו שלם עמך :

פסוק לא
למען ייראוך. בראותם שעם התפלה והתשובה הלכה לה הצרה ידעו שיד ה' עשתה :

פסוק לב
למען שמך. בעבור פרסום שמך:

פסוק לד
אשר תשלחם. כי אין יוצאים במלחמה טרם ישאלו בה'
דרך העיר. כי בהיותם בדרך לא יוכלו לבא לבית ה' להתפלל בה ולזה אמר אף כשיכוונו שתלך תפלתם השמימה דרך העיר והבית:

פסוק לה
ועשית משפטם. לנקום נקמתם מיד העובדי כוכבים:

פסוק לו
כי אין אדם וגו'. ר"ל אם אין בהם אדם אשר לא יחטא בכדי להגן הוא על כולם ואז בודאי תאנף בם:

פסוק לח
דרך ארצם. כי בהיותם בארץ העובדי כוכבים תהיה הכוונה שתעבור התפלה דרך ארצם והעיר והבית:

פסוק לט
ועשית משפטם. לנקום מהעובדי כוכבים למען יכירו שלא טוב בעיני ה' הכבדת עולם על ישראל:

פסוק מא
קומה ה'. קום ממקומך להשרות השכינה במקום המנוחה והיא בית קודש הקדשים
ילבשו תשועה. ר"ל תשועתך יקיפם מסביב כבגד יעטה
בטוב. בהטובה הבאה ממך:

פסוק מב
אל תשב וגו'. ר"ל אל תשב פני ריקם לבל לקבל תפלתי
לחסדי דוד. למעשה החסד שעשה דוד אבי ובעבורו אל תשב פני ריקם: