פסוק א
לנסות. לשאלו דברים סתומים קשה הידיעה לבחון חכמתו אם יוכל להגידם
עם לבבה. אשר הסתירה מכל אדם ושמרה בלבבה ולא גלתה מאז לחשוש שיהיה הדבר נשמע לשלמה:

פסוק ב
את כל דבריה. אשר שאלה אותו
אשר לא הגיד לה. אשר לא יוכל להגיד לה:

פסוק ד
ומושב עבדיו. כל אחד במקום הראוי לו וכן היה מעמד משרתיו כ"א במקום הראוי לשירותו
ומלבושיהם. הראוי לכל אחד לפי מה שהוא
ומשקיו. המשרתים להשקות המסובין
ועליתו. דרך עליתו לבית ה'
ולא היה וגו'. אמרה בלשון גוזמא לרוב התמהון :

פסוק ו
יספת. החכמה הנמצא בך מרובה יותר מאשר הוגד לי:

פסוק ח
באהבת. בעבור שה' אוהב את ישראל שיתקיימו לעולם לזה העמידך למלוך בם להנהיגם במישור לפי רוב החכמה:

פסוק ט
ולא היה כבושם ההוא. בכמות רב מאד:

פסוק יא
מסלות. הוא העלייה שזכר למעלה שהיתה כעין מסלה
לבית ה' ולבית המלך. ר"ל מזה לזה
לשרים. למשוררים
כהם. ברוב הגודל
לפנים. קודם הזמן הזה:

פסוק יב
כל חפצה. מהדברים היקרים שראתה בבית שלמה
מלבד אשר הביאה. ר"ל מלבד אשר נתן לה מעצמו זולת שאלתה מול התשורה אשר הביאה היא לשלמה
ותהפוך. הפכה פניה והלכה לה:

פסוק יג
אשר בא. מן אופיר:

פסוק יד
לבד. חוץ הזהב הבא לו מאנשי התרים והסוחרים שהיו מביאים:

פסוק טו
שש מאות זהב. רצה לומר דינרי זהב
יעלה. היה נכנס בו:

פסוק טז
בבית יער הלבנון. בית גדול עשה ביער הלבנון כמ"ש במלכים א' :

פסוק יח
וכבש בזהב. קודם שעלו על המעלות היה עשוי כבש מזהב ודרך בו עלה במעלות לשבת על הכסא
לכסא מאחזים. חוזר הוא על המעלות לומר שהם היו מאחזים לכסא
וידות. כעין זרועות יצאו אצל מקום הישיבה להשען בהם
אריות. עשוים מזהב:

פסוק יט
מזה ומזה. ששה מזה וששה מזה:

פסוק כ
למאומה. לכלום:

פסוק כא
הולכות תרשיש. אשר היו הולכות אל תרשיש ואחת לשלש שנים תבאנה מתרשיש ונושאות זהב וגו' (ויתכן שאין זה אופיר האמור למעלה ולשתי המקומות שלח אניות):

פסוק כג
מבקשים וגו'. היו חפצים לראות את פני שלמה :

פסוק כד
דבר שנה בשנה. מנהג שנה בשנה כי כן היה עת בואם פעם בשנה:

פסוק כה
ארבעת אלפים אוריות. ובכל אחת עמדו עשרה סוסים וז"ש במלכים א' (ה) ארבעים אלף אורות ור"ל ארבעים אלף סוסים עמדו באורות
ויניחם. מקצתם הניח בערי הרכב ומקצתם נשארו עם המלך בירושלים:

פסוק כו
מן הנהר. היוצא מן העדן והוא תחלת המזרח:

פסוק כז
ויתן וגו' כאבנים. הניחם ברחוב העיר כאבנים ובעבור כי היו רבי המשקל לא היה מהאפשר לשאתם ולגנבם
אשר בשפלה. הגדלים בשפלה הרבה מאוד:

פסוק כח
ומוציאים. אנשי מצרים היו מוציאים סוסים מארצם להביא לשלמה וכן מכל הארצות:

פסוק כט
הראשונים. בראשית ימיו ובאחרית ימיו
על דברי נתן. על הספר אשר כתב נתן הנביא ובספר נבואת אחיה ובספר חזות יעדו החוזה בספור הנבואה שנבא על ירבעם (וכל הספרים האלה אינם נמצאים אצלנו):

פסוק ל
על כל ישראל. לפי שגם דוד מלך ארבעים שנה ולא היו כולם על ישראל כי בחברון מלך שבע שנים וששה חדשים על יהודה לבד לכן אמר כי שלמה מלך על כל ישראל כל הארבעים שנה: