[א, ב]
ויאמר שלמה לכל ישראל וכו' וילכו שלמה וכל הקהל -
פירוש שאמר להם שילכו לבמה אשר בגבעון וילכו, והוא מזבח הנחשת אשר עשה משה.
וכן: ויאמר ה' לדג ויקא את יונה אמר לו שיקיא אותו וכן עשה.
וכן: ויאמר ה' למלאך וישב חרבו אל נדנה.

[א, ו]
ויעל עליו עולות אלף -
לא בפעם אחת אלא קודם שובו לירושלים.

[א, יג]
ויבא שלמה לבמה אשר בגבעון -
אין למ"ד לבמה במקום מ"ם, כמו שכתב רבי יונה כי זה הפך זה, כי הלמ"ד מורה הקירוב והמ"ם מורה הריחוק ואיך יהיה זה במקום זה?!
אלא פירושו כך: ויבא שלמה שהלך לבמה אשר בגבעון לפני אהל מועד אשר בגבעון בא לו לירושלם וימלוך על ירושלם.

ורז"ל דרשוהו כך:

כשבא שלמה מגבעון ירושלים היו פניו לבמה אשר בגבעון כמו שהיו פניו כשהלך לשם, כלומר כי כשיצא מהבית שהיתה שם הבמה מהלך לאחריו ופניו לבמה מפני כבוד הבמה ולמדו מזה וכן הכהנים בעבודתם ולוים בדוכנם וישראל במעמדם, כשהיו נפטרים לא היו מחזירים פניהם והולכים אלא מצדדין פניהם והולכים, וכן תלמיד הנפטר מרבו.

[א, יד]
ויניחם בערי הרכב -
בערים שהיו שם גדולי הסוסים שהיתה ארץ מקנה.

[א, טו]
כאבנים -
לא אמר על הערך אלא שהיה נמצא הזהב והכסף בירושלים לרוב כמו האבנים והוא על דרך הפלגה.

ובדרש:

כאבנים ולא היו נגנבות.

א"ר יוסי:

אבני עשר אמות ואבני שמנה.

[א, טז]
ומוצא הסוסים אשר לשלמה -
פירש אדוני אבי ז"ל בספר מלכים:

כי פרעה נתן לו יציאות ורוחות במצרים מוצא בסוסים והיה מוכר אותם לסוחרים בשוה וזהו מקוא יקחו במחיר.

ומקוא - לשון קבוץ, ובמלכים מקוה כתיב בה"א ובדברי הימים כתיב באל"ף, כי אותיות אהו"י מתחלפים.

[א, יז]
מרכבה בשש מאות כסף וסוס בחמשים ומאה -
מכאן למדנו שהמרכבה היא ארבעה סוסים.

בידם יוציאו -
ברשותם, כלומר כל המלכים שהיו מוציאים סוסים ממצרים מיד הסוחרים שהיו לוקחים המוצא מהמלך שלמה היו מוציאים, והיו נותנים בסוס מאה וחמשים כסף.