[יג, א]
בשנת שמונה עשרה למלך ירבעם וימלוך אביה -
לא ידענו למה נתעכב שנה אחת מלמלוך, שהרי רחבעם לא מלך אלא י"ז שנה ורחבעם וירבעם תחלת מלכותם בשנה אחת.
ויתכן לפרש כי רחבעם נכנס בשנת שמנה עשרה ולא מנאם לו, לפי שלא השלימם ומנאם לירבעם כמשפט.

[יג, ב]
ושם אמו מיכיהו בת אוריאל -
היא מעכה בת אבשלום הנזכרת למעלה ושני שמות היו לה ולאביה, ומיכיהו ומעכה קרובים בלשון והרבה נמצאים בזה הספר אדם אחד נזכר בשתי שמות.

[יג, ז]
נער ורך לבב וגו' -
והלא בן מ"א שנה במלכו היה, אלא כנער שלא היה אמיץ לב ללחום.

[יג, י]
והלוים במלאכת -
במלאכה הראויה להם והם כלי השיר והיתה מ"ם במלאכת ראויה להדגש ונרפתה להקל.
וכן בשר חי בשאת וזולתם כמו שכתבנו אותם בספר מכלל בחלק הדקדוק.

[יג, יז]
ויכו בהם אביה ועמו מכה רבה וגו' -
לפי הפשט פירושו לפניו ויפלו חללים מישראל ת"ק מאות אלף איש.

ויש בו דרש:

למה אמר מכה רבה, כלומר יותר על הריגתם שלא יהיו נשותיהם ראויות להנשא?

אמרו א"ר אבא בר כהנא:

שהעביר הכרת פניהם, הדא הוא דכתיב: הכרת פניהם ענתה בם זה החוטם.

ר' אמי אמר:

שהושיב עליהם ג' ימים עד שנתקלקלה צורתם, הדא הוא דכתיב: עצמו לו אלמנותיו מחול ימים.

[יג, כ]
ויגפהו ה' וימות -
לא שמת בימי אביה, שהרי אביה לא מלך אלא שלש שנים ומלך בשנת שמונה עשרה לירבעם ואסא בנו מלך בשנת עשרים לירבעם, נמצא כשמת אביה עדיין חי ירבעם ועוד חיה משמלך אסא שתי שנים, כי כ"ב שנה מלך ירבעם אלא פירושו ויגפהו ה' במלחמותיו, כמו שאמר: והאלהים נגף את ירבעם וכל ישראל לפני אביה וימת, כלומר מת בזו השפלות שלא עצר כח עוד משמלך אביה.

ובבראשית רבה ובסדר עולם מפרש:

ויגפהו על אביה ומפרש בעון שלקח בית אל ולא בער ע"ג ממנו שמצא שם אחד מן העגלים.

ועוד ישב ודרש:

והוא רחוק ויגפהו ה' את סבור שהוא ירבעם אינו אלא אביה ולא נגף אלא על שבזה את ירבעם ברבים, הדא הוא דכתיב: ועמכם עגלי זהב וגו'.

[יג, כב]
במדרש הנביא עדו -
נקרא ספר מדרש, לפי שהיה נדרש תמיד לראות שם ענייני המלכים.