[טז, א]
בשנת שלשים ושש למלכות אסא עלה בעשא -
היאך היה זה, והלא כתיב בספר מלכים בשנת עשרים ושש לאסא מלך יהודה מלך אלה בן בעשא.
ועוד כתיב שם: כי בשנת שלש לאסא מלך בעשא על ישראל ומלך עשרים וארבע שנה הנה שלמה מלכותו בשנת עשרים ושש לאסא.

יתכן לפרש כי אותן חשבונות של ספר מלכים אינו מונה לתחלת מלכות אסא אלא לתחלת מלחמותיו, ועשרה שנים שקטה הארץ בתחלת מלכותו, כמו שאמר: בימיו שקטה הארץ עשרה שנים, ולפי שבספר מלכים זוכר ענין מלכי ישראל ג"כ, לא זכר תחלת מלכות אסא אלא מעת שהחל להלחם ועשר שנים ששקטה הארץ לא מנה אותם שם ושתי שנים מאלה עשר שנים, היו בימי ירבעם והשמונה שנים לא מלך נדב על ישראל ואם מלך לא חזקה מלכותו ולא מנה אותם לו, ובשנה השנית אחר העשרה שנים מלך נדב מלכות שלמה ונלחם עם אסא וגם בשנת שלש לאסא, שאומר שם זהו פירש בשנת שלש שהחל להלחם עם מלכי ישראל ונלחם תחלה עם נדב בן ירבעם ושלש שנים מלך בעשא ונלחם עם אסא, כמו שאמר שם: ומלחמה היתה בין אסא ובין בעשא כל ימיהם ומלחמה זו שעלה בעשא ובנה את הרמה היתה בשנת כ"ג למלכות בעשא שהיא שנת ל"ו לתחלת מלכות אסא והיא שנת כ"ה או כ"ו למלחמת אסא, כי שנה שנייה של נדב בן ירבעם מונה אותו ג"כ לבעשא, כי אפשר שלא שלמה השנה לו.

ובסדר עולם אמר:

כי המלחמה הזאת היתה בשנת שש עשרה לאסא שנה אחת אחר מלחמת הכושים ומנין שלשים ושש הוא אומר למיתת שלמה, כי כשנשא שלמה את בת פרעה והיא בשנת ארבע למלכותו נגזרה גזרה שתחלק מלכות בית דוד ל"ו שנה כנגד אותן ל"ו שנה שהיה שלמה חתן פרעה והיתה עתידה לחזור מלכות בית דוד בשנת ט"ז לאסא, ששלמו ל"ו שנה לשלמה ומפני שקלקל אסא במלחמת בעשא ונשען על מלך ארם ושלח לו אוצרות בית ה' ולא נשען על ה', לא חזרה מלכות בית דוד והיתה חלוקה כשהיתה.

[טז, ט]
עם לבבם שלם -
עם אשר לבבם שלם ורבים כמוהו.

[טז, י]
וירצץ אסא מן העם בעת ההיא -
כי היה לו כעס עם הכל על הנבואה אשר שמע.

[טז, יד]
וזנים -
פירש ומינים.

תרגום:

למינהו לזנוהי.

וישרפו לו שרפה -
פירש שריפות הבשמים והמרקחות,

ורז"ל פירשו:

שהיה מנהג המלכים לשרוף בשעת מיתתן פשתן וכלי תשמישו.