[כד, ו]
את משאת משה עבד ה' -
הוא כסף שקלים מחצית השקל שהיה נותן כל ישראל פעם אחת בשנה, כמו שכתוב בתורה כי תשא את ראש בני ישראל.

ומפני מה קראו משאת?
על שם כי תשא, ובמלכים כתיב שלשה כספים:
כסף עובר והוא מחצית השקל כמו שאמר: כל העובר על הפקודים.
איש כסף נפשות ערכו הוא האומר: ערכי עלי או ערך פלוני עלי.
כל כסף אשר יעלה על לב איש הוא המתנדב לבדק הבית.

והקהל לישראל -
פירש משאת משה עבד ה' - והקהל שצוה משה לישראל להביאו במדבר לאהל העדות.

[כד, ז]
כי עתליהו המרשעת -
תאר וכן הערים המבדלות תאר, המ"ם בחיר"ק.

בניה פרצו את בית האלהים -
פירש היא ובניה פרצו את בית האלקים, לפיכך צריך חיזוק ותקון, ופירש בניה, בנים שהיו לה מאיש אחר לא מן המלך.

וגם כל קדשי בית ה' עשו לבעלים -
שאלו לא הוציאו קדשי בית ה' לבעלים היו הקדשים ההם מספיקים לחזק בדק הבית אבל עשו אותם לבעלים, לפיכך צריך לקבץ כסף מכל ישראל ולא הוציאו עתליה ובניה כל קדשי הבית אלא רוב הקדשים, לפיכך אמר: כל קדשי בית ה' שפירושו רוב, כמו וכל טוב אדוניו בידו והראיה כי נשארו מן הקדשים בבית ה' כמו שאומר בספר מלכים, כשעלה חזאל ירושלים ויקח יהואש מלך יהודה את כל הקדשים אשר הקדישו יהושפט ויהורם כו', והנותר ההוא לא רצה יהואש להוציאו במלאכה שלא ישאר האוצר ריק ואלו לא פרצו עתליה ובניה הבית עדיין היה קיים, כי מיום שנבנה הבית עד שבדקו יהואש לא היה אלא קכ"ה שנה ובנין חזק היה אותו הבנין והיה עומד יותר אלולי שפרצוהו.

[כד, ח]
ארון אחד. פירש ארון איש אחד, ופירוש ויעשו שתקנו אותו לתת בו הכסף, כמו שאומר במלכים: ויקוב חור בדלתו.

[כד, יא]
ויערו את הארון -
כמו: ותער כדה.

[כד, יג]
ותעל ארוכה למלאכה -
בדרך ההשאלה.
וכן: כי עלתה ארוכה לחומת ירושלים,
וירפא את מזבח ה' ההרוס.

[כד, יד]
ויעשהו כלים לבית ה' כלי שרת -
ובמלכים אך לא יעשה בית ה' ספות כסף וגו'.

ורז"ל הקשו אלו הפסוקים ותירצו כאן:

שגבו והותירו כאן שגבו ולא הותירו, וזהו שאמר: וככלותם הביאו לפני המלך כי כאן לפני כלות המלאכה לא יהיו עושים כלים ממנו כמו שאמר במלכים, כי לעושי המלאכה יתנוהו שעדיין לא נעשית המלאכה, אך כאשר נעשית כמו שאמר הנה ויעמידו את בית האלהים על מתכונתו ויאמצוהו וככלותם וגו' עשו מהנותר כלי שרת.

והעלות -
יש מפרשים:

כמו עלי, שהוא יד המכתש כמו בתוך הריפות בעלי ועשו אותו לכתוש בו הבשמים לקטורת.

ולפי דעתי שהוא כלי קטן ששואבין בו ההין מן היין לנסכים.

ומצאנו אותו בדברי רז"ל:

אמהתא דבי רבי כד הוה משתעיה בלשון חכמה אמרת הכי עלת נקפת בכד,

פירש הכלי הקטן שהיו שואבין בו היין מן הכד שמו עלת והיתה אומרת לו, כי העלת היתה מכה בשולי הכד שלא היה יין בכד.

ועוד אמרו:

מרגניתא זבנא בתליסר עיליתא דדינרי,

פירש מכרה בי"ג סלים מלאים דינרים מאותו הכלי הקטן הנקרא עלת, ויקרא הא' עלת או עלה והרבות עלות.

[כד, יז]
וישתחוו למלך אז שמע המלך אליהם -
השתחוו לו ופתו אותו בדבריהם ואמרו שיהיו נשמעים לו לכל מצותיו וגם הוא ישמע אליהם לעבוד האשרים ככל העמים וכיוצא בדברים האלו, אז שמע המלך אליהם ועזבו עבודת בית המקדש ועבדו האלילים.

ובדרש:

וישתחוו לו שעשאוהו לאלוה וכך אמרו: והזר הקרב יומת ואתה אדוני המלך היית בבית המקדש שש שנים ועדיין אתה חי?!
וראוי אתה שנעבדך עבודת אלוה.

[כד, כג]
וישחיתו את כל שרי העם מעם -
יצאו אליהם למלחמה המלך ושרי יהודה וחיל לרוב, וחיל ארם השחיתו את כל שרי העם, ומן העם גם כן השחיתו.

[כד, כה]
בדמי בני יהוידע הכהן -
אולי כשהרגו זכריה הרגו גם כן שאר בני יהוידע.
או לא היו לו בנים אז ליהוידע אלא זכריה, כי שאר בניו שאמר ויולד בנים ובנות כבר מתו ולא נשאר מבני יהוידע אלא זכריה ואותו הרגו.
ואמר בדמי כמו ובני דן חושים.

[כד, כז]
ובניו ירב המשא -
וכתיב: ורב שהוא שם, כמו ורב שלום בניך, כלומר רוב המשא שנבאו הנביאים עליו, כמו שאמר למעלה: וישלח בהם נביאים, וקרי ירב המשא ירבה, והוא עתיד במקום עבר, כלומר המשא שרב עליו.
ובניו - שב אל יואש, פירש זכר בניו ומה שרבה המשא והוא הנבואה עליו וספור יסוד בית האלהים שחזק הכל כתוב בספר מלכים וכבר פירשנו למה נקרא שמו מדרש.