[לא, ה]
וכפרוץ הדבר -
שהתחילו להביא התרומות והמעשרות.

ורז"ל פירשו:

כי לפיכך אמר וכפרץ שפרצו בהבאת המעשרות והביאו אף מפירות אילן וירק שאינם חייבים מן התורה.

ראשית דגן -
בכורים או תרומה גדולה שהיא ראשית.

ודבש -
הוא התמרים, כי מהדבש לא יביאו בכורים ולא תרומה.

וכן פירש רז"ל:

ארץ זית שמן ודבש - הוא התמרים, כי מאותם השבעת מינין הנזכרים בפסוק מביאים בכורים.

וכל תבואת השדה -
פירוש שאר האילנות גפן תאנה ורמון שגם מהם מביאים בכורים.

[לא, ו]
ומעשר קדשים המקודשים לה' -
אפילו מהקדשים שהקדישו הביאו מהם מעשר, אעפ"י שהם פטורים מן המעשרות.

[לא, ז]
החלו הערמות ליסוד -
יסוד הערמות הוא תכליתם.
ליסוד - מקור והדגש ללא צורך, כי היו"ד כתובה אלא בא לפאר המלה.

[לא, י]
לבוא בית ה' -
כמו להביא.

אכול ושבוע -
פירש שגבו הכהנים והלוים מהתרומות וממעשרות.

והנותר את ההמון הזה -
פירש והנותר יהיה להמון הכהנים והלוים הזה, שישמרו אותם להם ויחלקו אותם להם כקטן כגדול דבר יום ביומו.
ואמר המון בעבור שנתקבצו שם מכל המקומות הכהנים והלוים.

[לא, יג]
במפקד יחזקיהו -
במצותו.

[לא, טז]
מלבד התיחשם לזכרים מבן שלש שנים ולמעלה -
כי הזכרים פחותים מבני שלש לא היו ראוים להביא לבית ה' והנקבות לא היו באות לא כך ולא כך.
או אמר בן שלש שנים, לפי שפחות מבן שלש אין לו דעת לשמור מה שבידו ואין נותנין בידו תרומה שמא יטמאנה כמנהגו לטפח בשרצים המתים, אבל מבן ג' שנים ומעלה יודע לשמור ידיו אחר שמלמדין אותו ומרגילין אותו.
ופירוש התיחשם שיבאו האבות עם הבנים.
ופירש מלבד, כי היו נותנין להם בערי הכהנים כמו שאמר, מלבד מה שהיו נותנין להם בבואם בית ה'.

[לא, יז]
והלוים מבן עשרים שנה ולמעלה -
יבא לצבא צבא לעבודת אהל מועד הזמינם קודם זמנם, כדי שיהיו רגילים ולמדים עבודת ה' כי כבר שכחו הכל בבטול העבודה מבית ה' בימי המלכים הרעים.

[לא, יט]
לכל זכר בכהנים -
מנות הראויים לאכול לזכרי כהונה.

ולכל התיחש בלוים -
לנשיהם ולבניהם: