רד"ק דברי הימים לפרק לב
[לב, א]
אחרי הדברים והאמת האלה -
חזקיהו ויהודה לשוב לעבודת אלהי אמת בא עליהם סנחריב, כי אע"פ שחזקיהו היה לבו שלם, ביהודה היו דברים רעים ולא היה לבבם כולם שלם עם ה', כמו שאמר ישעיה הנביא בהרבה מתוכחות שאמר עליהם.
ויאמר לבקעם אליו -
וכן עשה כמו שאמר במלכים
ויתפשם, וכמוהו
לשכב את בת יעקב, להרגו בערמה והדומים להם.
[לב, ד]
ואת הנחל השוטף -
הוא גיחון והיה אז מלא ושוטף וסתמו אותו.
[לב, ה]
שלח לרב -
חרב והוא כלל לכלי זיין.
וכן:
ואיש שלחו בידו.
[לב, כג]
וינשא לעיני כל הגוים מאחרי כן -
משפטו ויתנשא, ופירש כמו:
מתנשא לאמר, שהתגאה מפני הגדולה והכבוד שהיה לו וזה שאמר:
כי גבה לבו.
[לב, כח]
וארות -
אבוסים.
ותרגום:
אבוס בעליו -
אוריה דמרוהי.
ועדרים לאורות -
הוא הפוך מן
אוריות.
ועדרים - פירש מערכות.
וכן:
עדרי מערכה בלבב שלם.
[לב, ל]
העליון -
נראה כי שני פלגים היה נחל גיחון והעליון סתם.
ואני תמה ממה שארז"ל:
סתם מי גיחון -
ולא הודו לו, והנה כתיב למעלה:
ויועץ עם שריו וגבוריו לסתום מימי המעינות ובכלל שריו חכמי ישראל עמו, שכתוב
שרי האלפים והם היו החכמים והשופטים.
ובהגדה מצאתי:
סתם מי גיחון -
והסכימה דעתו לדעת המקום.
ויישרם למטה מערבה -
משפטו ויישרם ובנוח היו"ד פ"א הפעל הוטלה תנועתה על היו"ד הנוספת,
מערבה מלעיל והה"א נוספת, ר"ל יישירם והעמידם למטה מהארץ על ידי חריצים לצד מערב לעיר דוד.
[לב, לא]
במליצי שרי בבל -
סמוך על סמוך.
וכן
נהרי נחלי דבש וחמאה, מבחר הטוב לבנון.
ופירש
מליצי מענין מליצה.
לדעת כל בלבבו -
כל אשר בלבבו והוא שמח אליהם והראם את כל בית נכאתו וכל זה לכבוד והתגאה בהם והש"י חשב לו זה לעון.
ופירש
לדעת שידעו בני האדם:
[לב, לג]
במעלה קברי בני דוד -
במקום המעולה שבהם, כלומר עם הטובים שבהם.
וכן אמרו רז"ל:
אצל המעולים שבמשפחה.
ומאן נינהו?
דוד ושלמה.