רד"ק לדברי הימים ב פרק לה
[לה, ג]
תנו את ארון הקדש -
אולי הוציאו מנשה משם כאשר שם הפסל בבית האלהים, אבל יש לתמוה היאך לא החזירו שם אחר הכנעו ושב בתשובה והסיר הסמל מבית ה'?!
ורז"ל פירשו:
שצוה לגנוז את הארון כדי שלא יגלה עם הגולה, ואמרו: אבן היתה בבית קדשי הקדשים במערבו ועליה היה הארון מונח ולפניו צנצנת המן ומטה אהרן ובעת שבנה שלמה את הבית וסופו ליחרב בנה מקום לגנוז בו את הארון למטה במטמוניות עמוקות ועקלקלות והאבן הזאת היתה מכסה למקום ההוא ויאשיהו המלך צוה וגנזו את הארון באותו מקום שבנה שלמה, שנאמר: תנו את ארון הקדש וגנזו עם הארון מטה אהרן וצנצנת המן ושמן המשחה.
[לה, יג]
ויבשלו את הפסח וגו' -
לא מצאנו במקום אחר לשון בישול וצלי.
בסירות ובדודים ובצלחות -
מיני קדרות הם.
[לה, יח]
ולא נעשה פסח כמוהו בישראל מימי שמואל הנביא -
ובמלכים
מימי השופטים כי שמואל שופט היה, ומה שאמר
לא נעשה פסח כמוהו שהיו כל ישראל בלב שלם לעבוד את ה' וכן אומר בשמואל:
וינהו כל בית ישראל אחרי ה'.
ואומר:
ויסירו בני ישראל את הבעלים וגו', וגם פסח שעשה יחזקיהו היו רבים מישראל שלא היו שם ולא עוד אלא שהיו מלעיגים ברצים שהיה שולח להם חזקיהו, ואף אותם שהיו בירושלם רבים היו טמאים ואכלו את הפסח בטומאה.
[לה, כ]
עלה נכו -
נכו - שם כנוי כמו שאמר במלכים
פרעה נכה, ונקרא כן, לפי שהיה נכה רגלים.
וכן תרגם יונתן:
פרעה חגירא.
[לה, כא]
ואלהים אמר לבהלני חדל לך מאלהים אשר עמי -
מחלוקת בדברי רז"ל יש אומרים:
כי שניהם קדש וכן נראה ממה שאמר ולא שמע אל דברי נכו מפי אלהים, אולי מפי ירמיהו הנביא היה לו להלחם בכרכמיש ובעודו שם נלחם בכרכמיש על פרת ולקח השם נקמת יאשיהו ממנו שבא עליו נבוכדנצר והוא שנתנבא ירמיה למצרים על חיל פרעה נכה מלך מצרים אשר היה על נהר פרת בכרכמיש אשר הכה נבוכדנצר מלך בבל ואומר והיום ההוא לה' צבאות, יום נקמה להנקם מצריו וזהו נקמת יאשיהו המלך.