רד"ק לדברי הימים ב פרק ד
[ד, ב]
עשר באמה משפתו אל שפתו -
שהיה רחבו עשר והקיפו שלשים אמה, כמו שאומר
קו שלשים באמה יסוב אותו סביב, שכל שיש בהקיפו שלשה טפחים יש בו רוחב טפח.
[ד, ג]
ודמות בקרים תחת לו סביב -
מלת
לו שב אל שפתו שזכר, כמו שאמר במלכים:
מתחת לשפתו ואף על פי ששפת לשון נקבה הנה מצאנו שפה יהיה לפיו לשון זכר.
או שבה מלת
לו אל הים ואינו, ר"ל מתחתיו ממש אלא בקומתו מתחת היו מצוירים דמות הבקרים, ובקרים שזכר הנה, הן הפקעים שזכר במלכים.
ותרגם יונתן:
פקעים דמות ביעין
א"כ נצטרך לפרש כי גופם היה עגול כדמות ביצים ופניהם היה דמות פני בקרים.
עשר באמה מקיפים את הים סביב -
פירשו רז"ל:
כי השלש אמות התחתונות היו מרובעות והשתים העליונות עגולות, כי קומת הים חמש אמות ופירוש
עשר באמה, כי הבקרים היו בשלש אמות התחתונות שהיה הים מרובע בהם ובהם היו הבקרים, וזהו שאמר:
עשר באמה, פירוש עשר באמה לכל רוח הנה היה רבוע הים ארבעים אמה ועגולו מלמעלה שלשים אמה.
יצוקים במצקתו -
השם מוצקת בפלס מולדת ואם זה בחולם וזה בשורק, ופירוש כי כל אלה הבקרים הותכו עם הים כאחד, לא שחברו בו אחר כן.
[ד, ד]
עומד על שנים עשר בקר -
גם זה הפסוק מעיד כי הים היה מרובע מתחת, שהרי מונה לו ארבע רוחות בכל מרובע ובכל רוח היה שלשה בקר, שהיה הים עומד עליהם.
[ד, ה]
מחזיק בתים שלשת אלפים יכיל -
ובספר מלכים
אלפים בת יכיל.
פירשו רז"ל:
אלפים בלח ושלשת אלפים ביבש, כי כל כלי מחזיק בדבר יבש אם גודשים אותו השליש יותר מחזיק על שמחזיק בדבר לח, שאין אדם יכול לגדש אותו שהגדוש הוא שליש הכלי.
וכן אמרו במשנה:
שדה תיבה ומגדל וכוורת הקטן אעפ"י שיש להם שוליים, אם מחזיקות ארבעים סאה בלח שהם כורים ביבש טהורין, וכורים ההם ששים סאים.
[ד, ו]
חמשה מימין וחמשה משמאל -
פירוש מימין כיור משה ומשמאלו, וכן במנורות חמש מימין מנורה שעשה משה וחמש משמאלה, וכן בשולחנות חמש מימין לשלחן משה וחמש משמאלו.
וכך פירשו רז"ל:
כי המנורות כלם בדרום והשלחנות כלם בצפון, וכן נתנם משה במשכן המנורה בדרום והשלחן בצפון.
ונחלקו רז"ל, מהם אמרו:
כי לא היו מדליקין אלא על מנורות משה ולא היו מסדרין אלא על שלחן משה, שנאמר: את מנורת הזהב ואת נרותיה לבער בערב.
ומהם אמרו:
שעל כלם היו מדליקין, שנאמר: את המנורות ונרותיהם לבערם כמשפט ועל כלם היו מסדרים, שנאמר: ואת השולחנות ועליהם לחם הפנים.
וכן נראה כי על כלם היו מדליקין ומסדרין ואעפ"י שכל אחד מהם תירץ הפסוקים לדעתו ומה שאמר על מנורת הזהב, להודיע שאף בשל משה היו מדליקין אעפ"י שעשה עשר.
לרחצה בהם את מעשה העולה ידיחו בם -
את מעשה העולה הוא פירוש לרחצה בהם, כלומר מה היו רוחצים בהם את מעשה העולה היו מדיחים בם.
או הוא חסר וי"ו השימוש
ואת מעשה העולה, כלומר הכיורים היו לרחצה פירוש לרחוץ בהם הכהנים ידיהם ורגליהם כמו כיור שעשה משה, שאמר בו:
ורחצו ממנו את ידיהם ורגליהם ואת מעשה העולה ידיחו בם ג"כ.
והים לרחצה לכהנים וגו' -
פירש הים לטבילת הכהנים שהיו טובלין מטומאתן לתוכו.
ובגמרא ירושלמית מקשה:
ולאו כלי הוא?
כלומר איך היו טובלין לתוכו והלא כלי הוא ואין טבילה בכלים.
ומתרץ, אריב"ל:
אמת המים היתה נמשכת לו מעין עיטם והיו רגלי השורים פתוחים ברמונים, כלומר מתחת הארץ והיו באים לו המים והיו נכנסים ועולים דרך רגלי השורים שהיו פתוחין מתחתיהם וחלולים.
[ד, ז]
כמשפטם -
פירש כמשפט המנורה שעשה משה עם הגביעים והכפתורים.
[ד, ח]
ויעש מזרקי זהב מאה -
אינו אומר שהיו לצורך השלחנות אלא לזרוק בהם הדם על המזבח היו, אלא מנאם עם השלחנות לזכר הכלים שעשה זהב.
[ד, ט]
והעזרה הגדולה -
היא החצר הגדולה שהיו עומדים בה ישראל ונקראת עזרה, שהיו נעזרים בה בהתפללם שם.
[ד, יג]
ואת הרמונים ארבע מאות -
ולמעלה אומר
ויעש רמונים מאה ויתן בשרשרות, המאה שזכר הם לטור האחד והיה בהם ארבעה טורים רמונים הנה, הם ארבע מאות.
או היו רמונים קבועים בשרשרות זולתי הרמונים הקבועים בשבכות, והיו רמוני השרשרות מאה ורמוני השבכות ארבע מאות.
[ד, טז]
עשה חורם אביו למלך שלמה -
פירש הכלים האלה עשה חורם טובים ויפים כאביו, כלומר כחורם אביו שהיה נודע ומפורסם באומנות, כמו שאמר למעלה
יודע בזהב ובכסף, וחסר מאביו כ"ף השמוש וכמוהו רבים, כמו:
לב שמח ייטיב גהה שפירש כגהה.
[ד, יז]
בעבי האדמה -
פירש בעבי הקרקע יצקם, לא שעשה להם כורים לצקת בהם כי לא יתכן לכלים גדולים כאלה.
ויונתן תירגם:
במעבה האדמה גרגושתא,
והוא עפר אדום ועשה ממנו הכורים להתיך בהם המתכות.
בין סכות ובין צרדתה -
ובספר מלכים
ובין צרתן, וצרתן וצרדתה קרובים הם בלשון.
[ד, כא]
הוא מכלות זהב -
כמו כלי זהב, כלומר כל כלי המנורה הוא זהב.
ויש מפרשים:
מכלות זהב -
כמו כליל זהב, כלומר זהב מזוקק הרבה.
וכן בדברי רז"ל:
עשר מנורות עשה שלמה וכל אחת ואחת הביאה אלף ככר זהב והכניסוה אלף פעמים לכור והעמידוה על ככר זהב.
[ד, כב]
להיכל זהב -
פירש מצופות זהב, כי הדלתות מעץ היו כמו שכתוב בספר מלכים אבל היו מצופות זהב.