[ה, א]
ויבא שלמה את קדשי דוד אביו -
פירש הנותר כאשר נעשתה כל המלאכה.

[ה, ד]
וישאו הלוים את הארון -
ובספר מלכים: וישאו הכהנים את הארון.
הכהנים נשאוהו ומה שאמר הלוים, הם הכהנים כי הכהנים לויים היו.

ואמרו רז"ל:

בכ"ד מקומות נקראו הכהנים לוים וזה אחד מהם, והכהנים הלוים בני צדוק.

ומה שאמר בסמוך הכהנים הלוים פירש הכהנים והלוים וכן כתיב במלכים ב' ו' ויעלו אותם הכהנים והלוים - הכהנים נשאו את הארון והלוים את אוהל מועד.

[ה, ה]
ויעלו את הארון ואת אהל מועד -
פירש את הארון מציון ואת אהל מועד מגבעון שהיה שם, וכן כתוב במלכים: אז יקהל שלמה להעלות את ארון ברית ה' מעיר דוד היא ציון ואת אהל מועד גנזו באוצרות בית אלהים עם הקדשים, אבל הארון הכניסו אל מקומו אל דביר הבית.

[ה, ט]
ויאריכו הבדים -
אם אלו הבדים הם שהיו בארון מתחלה, תימה הוא היאך נראו על פני הדביר, שהרי הבדים לא היו ארכן יותר מעשר אמות שהרי קדש הקדשים של אהל מועד לא היה אלא עשר, והארון היה נתון בתוכו ולא נאמר בתורה שהיו נראים הבדים מחוץ לפרוכת, והדביר היה רחבו עשרים א"כ היאך היו נראין על פני הדביר?!
ואפשר שעשו לארון בדים אחרים ארוכים מהם כדי שיראו על פני הדביר, וזהו שאמר ויאריכו שהוא פועל יוצא ולא אמר ויארכו.

גם יתכן לפרש כי אותם הבדים היו שהיו בארון מתחלה.

ואפשר שהיה ארכן עשר אמות וקודם שהכניסו הארון לדביר היו הבדים נתונין בארץ בשוה, שהיו עודפין אחורי הארון כמו לפני הארון, שהרי ארבעה אנשים היו נושאין אותו לכל בד שני אנשים אחד לפניו ואחד לאחוריו, וכיון שהביאו הארון לדביר כמו שהיה עם בדיו ולא היה עתיד עוד לנושאו בכתף, האריכו הבדים ומשכום כלפי חוץ עד שנראו ראשי הבדים על פני הדביר, כדי שיהא נכנס שם כ"ג ביום הכפורים להקטיר בין הבדים ולא יהיה פונה הנה והנה, לפיכך האריכו הבדים על פני הדביר ולא יראו החוצה חוץ לפני הדביר.

ואם תאמר כיון שלא היה אורך הבדים אלא עשר אמות והדביר רחבו עשרים, היאך נראו עדיין על פני הדביר?!
יתכן שלא נתנו הארון סמוך לכותל מערבי אלא הרחיקו אותו מן הכותל והכרובים פורשים כנפים על הארון ועל בדיו, שהיה פרישת הכנפים ברוחב גם כן עשרים אמה כמו שהיה באורך.

או היה רוחב הכנפים כרוחב הארון ואורך הבדים.

ורז"ל דרשו:

ויראו ראשי הבדים – וכתיב: ולא יראו החוצה, הא כיצד?
דוחקין ובולטין ויוצאין בפרוכת ונראין כמין שני דדי אשה, שנאמר: בין שדי ילין ואין אנו צריכין לדרשן שהוא אומר, שהיו נראין על פני הדביר אבל חוץ לכותל הדביר לא היו נראין,

ומה שאמרו עוד

מקום ארון אינו מן המדה ובנס היו עומדים.

לא ידעתי מה טעם, שהרי הכתוב אומר שהכרובים פורשי כנפים היו וכנפיהם על הארון והארון מתחת כנפי הכרובים היו ואינו נכנס בחשבון וא"כ מה טעם לתת גם המקום שאינו צריך?!
והם אמרו:

כי הארון עשרה אמות היה לו לכל רוח.

זה לא מצאנו ולא יתכן לפי הפסוקים והם שאמרו ידעו מה אמרו כי דעתם רחבה מדעתנו.

[ה, יא]
אין לשמור למחלקות -
כי כבר נחלקו הכהנים והלוים למשמרות ועתה היו כל כך הזבחים לרוב והקהל לרוב, כי כל הכהנים והלוים היו מצטרפים כולם לעבוד ולהלל.