רד"ק לדברי הימים ב פרק ז
[ז, ג]
על הרצפה -
על קרקע הבית וקראו
רצפה, לפי שהיה רצוף באבני שיש, וזכר כריעת אפים על הרצפה, לפי שכריעת שלמה היתה על הכיור במקום שהיה עומד, והנה ג"כ כרעו אפים על הרצפה במקום שהיו שם.
[ז, ו]
בהלל דוד בידם -
כלי שיר שעשה דוד להלל.
או פירש בהלל דוד - שהיו אומרים המזמורים שעשה דוד.
ופירש
בידם, כי על פי ניגון הכלים היו נאמרים.
[ז, ז]
ויקדש שלמה את תוך החצר -
נחלקו רז"ל בדבר זה יש אומרים:
כי רצפת העזרה קדש לעשות בו העולות כמו על המזבח, לצורך שעה לרוב העולות.
ויש אומרים:
כי בנה שם מזבח אחד לצורך שעה.
[ז, ט]
כי חנכת המזבח עשו שבעת ימים -
אמרו רז"ל:
שאכלו ביום הכפורים, כי שבעת ימים קודם חג הסכות יום הכפורים בכללם, והחנוכה היתה שמחה בזבחי שלמים במאכל ובמשתה ולא נחשב להם לעון, שיצאה בת קול ואמרה: כלכם מזומנים לחיי עולם הבא.
[ז, י]
וביום עשרים ושלשה לחדש השביעי שלח את העם -
ובספר מלכים אומר
ביום השמיני שלח את העם והוא עשרים ושנים לחודש,
פירשו רז"ל:
כי ביום השביעי נטלו רשות ממנו ולא נסעו אותו היום, לפי שהיה חג ולמחר שהוא כ"ג לחדש שנסעו חזרו ונטלו רשות ממנו.
[ז, יט]
ואם תשובון אתם -
פירש אתם לישראל.
[ז, כא]
אשר היה עליון לכל עובר -
פירש שהיה עליון ונפלא בעיני כל עובר בחרבנו ישום וישרוק העובר עליו.