[ח, ב]
והערים אשר נתן חורם לשלמה -
ובספר מלכים אומר, כי שלמה נתן לחורם: עשרים עיר בארץ הגליל ואינו אומר שנתן לשלמה אלא עצי ארזים ועצי ברושים וזהב?!
יתכן לפרש כי נתן חירם לשלמה ערים בארצו, והושיב שם בני ישראל כדי להתחזק בהם ושלמה גם כן נתן לחורם ערים בגליל וזה היה לחזק הברית ביניהם, וזכר במלכים מה שנתן שלמה לחורם וזכר בזה הספר מה שנתן חורם לשלמה.

[ח, ג]
ויחזק עליה -
עד שכבש אותה.

[ח, י]
ואלה שרי הנצבים אשר למלך שלמה חמשים ומאתים הרודים בעם -
ובספר מלכים הוא אומר: חמשים וחמש מאות, השלש מאות היו מהגרים, שהיו נציבים על שלשת אלפים ושלש מאות, כמו שכתבנו למעלה ואלו המאתים וחמשים היו מישראל שהיו נציבים על אותם השלש מאות גרים שהיו נציבים על השאר.

ובספר מלכים מנה כל הנציבים כאחד ישראל וגרים והיו חמשים וחמש מאות ובזה הספר לא מנה נציבי הגרים, כי אם נציבי ישראל כי נציבי הגרים מנאם בכלל שאר הגרים שאמר שלשת אלפים ושש מאות ועושי המלאכה לא היו אלא שלשת אלפים ושלש מאות, כמו שאומר בספר מלכים הנה השלש מאות הם הנציבים.

[ח, יא]
בבית דוד -
דרך כלל רצה לומר בבתי דוד.

כי קדש המה -
ואע"פ שלא היה הארון כי אם באחד מהבתים המקודש לו, אעפ"כ חשב כל הבתים כמקודשים, כיון שנכנס שם הארון ואומר: לא תשב לי מהיום, כיון שבניתי לה בית ולענין זה בנה לה בית שלא תשב במקום הקודש, אעפ"כ ישבה שם ב' שנה עד שנגמרה מלאכת ביתו.

באה אליהם ארון ה' -
זכר הארון בלשון נקבה.
וכן: וארון האלהים נלקחה.

[ח, טו]
ולא סרו מצות המלך -
חסר מ"ם השמוש ופירש ממצות המלך.

[ח, טז]
מוסד בית ה' ועד כלותו -
גם כן תחסר מ"ם השמוש ופירוש ממוסד, כלומר מיום הוסדו ועד כלותו נכונה כל המלאכה.

[ח, יז]
אז הלך שלמה לעציון גבר ואל אילות -
פירש ולקח אותם הערים ועשה שם אניה, כמו שאמר בספר מלכים.

[ח, יח]
ארבע מאות וחמשים ככר זהב -
ובספר מלכים הוא אומר ארבע מאות ועשרים, אפשר כי השלשים ככר זהב הוציאו בהוצאת הדרך.