פסוק א
אחרי וגו'. ר"ל אחר הדברים הטובים האלה שעשה יחזקיהו באמת לשם ה' מ"מ בא עליו סנחריב וזהו לפי שבני יהודה הרעו מעשיהם
ויאמר לבקעם. חשב לבקעם וכן בקעם ודוגמתו להרגו בערמה (שמות כ"א) ור"ל חשב להרגו וכן הרגו:

פסוק ב
ופניו. שם פניו לפנות להלחם בירושלים:

פסוק ג
לסתום וגו'. שלא ימצא מים לשתות וילך לו
ויעזרהו. לסתמם:

פסוק ד
בתוך הארץ. מחוץ לירושלים:

פסוק ה
ויעל וגו'. ר"ל הגביה את החומה למעלה מן המגדלות
ולחוצה. מן החומה ההיא בנה עוד חומה אחרת וחיזק פרצות המלוא שהיתה בעיר דוד :

פסוק ח
זרוע בשר. עזרת זרוע בשר:

פסוק ט
והוא על לכיש. אז היה נלחם על לכיש ועמו כל אנשי ממשלתו
על יחזקיה. חוזר על ראשית המקרא לומר ששלח אל יחזקיה:

פסוק י
על מה וגו'. כאומר אם היה לכם בטחון מה להנצל מידי היה מהראוי לשבת במצור ובמצוק זמן מה להשיג תכלית טוב אבל הואיל ובטחון אין ובעל כרחכם תהיו נמסרים בידי מה לכם לשבת במצור צאו מיד אלי ועבדו אותי:

פסוק יא
הלא יחזקיהו. כאומר הסתת יחזקיה תועיל שתמותו ברעב ובצמא ולא לטובה היא כי אומר ה' יצילנו ואין זה בטחון:

פסוק יב
הלא הוא. כי הלא הוא בעצמו הסיר את הבמות הנעשים למקום ואמר לכם לפני מזבח אחד תשתחוו וגו' ומיעט א"כ בעבודת האלוה ואיך א"כ יעזרו:

פסוק טו
כזאת. בדבר הבטחון כזאת
אף כי. כל שכן אלהיכם לא יציל אתכם הואיל והסיר יחזקיה את במותיו וכמ"ש למעלה וא"כ אין לכם בטחון מה:

פסוק טז
ועוד. שדברו דברי חרוף:

פסוק יח
יהודית. בלשון יהודית למען יבינו כולם
למען ילכדו. בחושבם שימס לבבם ולא יעצרו כח להלחם:

פסוק יט
מעשה וגו'. אשר המה מעשה ידי אדם :

פסוק כא
ומיציאי מעיו. בניו המיתו אותו בבית אלהיו כמ"ש במלכים ב':

פסוק כב
וינהלם מסביב. את כלם מסביב נהגם בנחת ובחמלה:

פסוק כג
מאחרי כן. אחר שנעשה לו הנס הזה היה מנושא ומכובד לעיני כל העמים:

פסוק כד
בימים ההם. שלשה ימים לפני מפלתו של סנחריב
עד למות. עד שהיה קרוב למות
ויאמר לו. קצר וסמך על המבין שאמר לו שקבל תפלתו ויחיה וגם נתן לו מופת ע"ז כמ"ש במלכים ב':

פסוק כה
ולא כגמול. לא כמו שגמל עליו המקום ב"ה השיב לו
כי גבה לבו. במה שהראה לשלוחי מלך בבל את כל בית נכותו להתגאות בהם כמ"ש במלכים ב':

פסוק כו
בגובה לבו. בעבור עון גובה לבו:

פסוק כח
לכל בהמה ובהמה. לכל מין ומין בפני עצמו
ועדרים לאורות. בכל אבוס העמיד עדרים:

פסוק ל
את מוצא. את מקום מוצא העליון של גיחון
ויישרם. הוליכם בדרך ישר צד מטה אל רוח המערב לעיר דוד
בכל מעשהו. ר"ל ברוב כי הרוב הוא ככל:

פסוק לא
וכן וגו'. חוזר למעלה כאומר הנה ברוב הדברים היה מוצלח וכן פעם נסהו ולא הצליח בו והוא בדבר מליצי שרי בבל
לדרוש המופת. לשאול אמיתת המופת הנעשה בארץ בעת חליו כמ"ש למעלה
עזבו האלהים. ר"ל לא הטה אז את לבבו לא לטובה ולא רעה
לנסותו. למען נסותו לדעת כל אשר בלבבו:

פסוק לב
בחזון ישעיהו. ר"ל בדברי נבואות ישעיה
על ספר. כמו ועל ספר:

פסוק לג
במעלה. במקום המעולה שבהם וארז"ל עם דוד ושלמה: