[א, א]
אשרי האיש -
קדמונינו ז"ל אמרו:
כי עמד קשה מן הלך וישב קשה מכולם, אם כן יהיו הלצים רעים מחטאים.

ור' משה הכהן פירש:

להיפך ואמר: כי טעם לא עמד אפילו לא עמד.

ולפי דעתי: כי מלת רשעים הם שאינם עומדים על מתכונת אחת כדרך: והרשעים כים נגרש, כי השקט לא יוכל, וכן ובכל אשר יפנה ירשיע והוא ישקיט ומי ירשיע, ובעבור זה הזכיר עם רשעים הלך והוא המפותה ללכת בעצת רשע אחר ובדרך לא ידעה.

ומלת חטאים –
קשה ובעבור זה הזכיר דרך כי הוא הרגיל ללכת בה.

ומלת ישב –
קשה ממנה וככה דעת הקדמונים.

ולצים -
מגזרת: כי המליץ בינותם שהוא יגלה סוד ראובן לשמעון והלצים הם הפך הענוים, אם ללצים הוא יליץ ואחריו ולענוים יתן חן והענוים הם הביישנים, לדבר דבה ולתת דופי ולגלות סתרים ובקרית שמע ד' מתכונות הגוף והם בשבתך וההפך בלכתך, כי הנע הפך הנח ובשכבך הפך ובקומך, ובתהלות כתוב ישב כנגד בשבתך, גם הלך כנגד לכתך, גם עמד כנגד קם ולא הזכיר השכיבה, כי ברוב האדם ישן ומשפט לשון הקודש להכניס סימן אות לכל הפעלים כאשר הם עתידים, אמרו מן פעל יפעל וכאשר ירצו לדבר על זמן עומד ידברו בלשון עבר, גם בעתיד כמו וינועו אמות הסיפים והבית ימלא עשן.
וככה לא הלך ובתורתו יהגה כי אין לו עסק וחפץ בהבלי העולם רק כל חפצו בתורת השם לעשות המצות.

וטעם תורה - כי תורנו הדרך הישרה.

ומלת יהגה –
בלב וכמוהו והגות לבי תבונות גם בפה כמו ולשוני תהגה צדקך.

ולאמרו ובתורתו יהגה ולא נכתב ובה יהגה דרך צחות, כי הנה מלת ישראל חמש פעמים בפסוק אחד.

והזכיר יומם ולילה –
כנגד ארבעה מתכונות הגוף.

[א, ג]
פלגי -
מגזרת פלג לשונם.

ועל פלגי מים -
על אחת הפלגים, כמו: אל ירכתי הספינה,
ויקבר בערי גלעד,
בן אתונות.

ויש אומרים:
כי טעם פריו –
כמו בני הנעורים.

ועלהו לא יבול -
עשרו כל ימיו על דרך טובה חכמה עם נחלה.

וכל אשר יעשה יצליח -
ישוב על האדם הנמשל לעץ.

ויש אומרים:
כי ישוב כל אשר יעשה יצליח - על העץ כי אם יוקח ממנו סעיף ויוטע יצליח.

ואחרים אמרו:
כי שב על עלהו כמו: ועלהו לתרופה.

ולפי דעתי: כי טעם פריו - הנשמה החכמה שתהיה מלאה תורת אלהים להכיר בוראה ומעשיו העומדים לנצח, ותדבק בעולמה העליון בהפרדה מעל גויתה, כמו הפרי המבושל באילן ויפרד ממנו ואין צורך לו, כי בעבור הפרי היה העץ.

ועלהו לא יבול –
זכרו הטוב, כדרך זכר צדיק לברכה

וכל אשר יעשה יצליח -
הון ובנים וכבוד.

[א, ד]
כמוץ -
הדק מהתבן כמוץ יסוער מגורן והנה נפש הצדיק דומה אל הדגן שהוא עומד והרשעים כתבן לפני הרוח.

[א, ה]
על כן -
הזכיר כי תאבדנה נפשות הרשעים וזכר זרעם בעולם הזה, על כן מלת לא יקומו שטעמו יעמדו.

וטעם במשפט –
כמו: את כל מעשה האלהים יביא במשפט ונפתח בית במשפט להורות על חסרון הדעת, כדרך בשמים ה' בשמים חסדך, בעבור שהוא יום הדין לכל יום אחד או לכל אחד במותו.

וטעם בעדת צדיקים –
כי התחברותם טוב לכלם, הפך חבורת רשעים.

[א, ו]
כי יודע -
אין ספק כי השם הנכבד יודע הכללים והפרטים הכללים, הם נפש כל חי לכל הברואים והפרטים, הם כל מין ומין בפני עצמו, או אפילו כל בריה ובריה בפני עצמה, כי מעשה ידיו כולם, רק דעת הפרט לכל אחד בדרך כלל הן לצדק הן לרשע ידענו, ולעולם ידע אומנות הנודעות, ובעבור שתעמדנה נפשות הצדיקים ותהיינה קיימות לעולם, על כן ידע אותם גם ידע כי נפשות הרשעים תאבדנה, הנה הטעם כי דרך הרשעים לאבדון, ואם נפשות הרשעים תאבדנה אף כי נפשות הלצים, או תהיה מלת רשעים כוללת חטאים ולצים.