[קא, א]
לדוד מזמור -
טעם אשירה שיחבר שיר להגיד החסד והמשפט שהוא עושה לכל עמו, כמו: ויהי דוד עושה משפט.

וטעם: לך ה' אזמרה –
שהמשלתני ולמדתני ועזרתני, לעשות משפטיך בארץ.

[קא, ב]
אשכילה תמים -
תאר לדרך, כמו: ויתן תמים דרכי.

מתי תבא אלי -
הטעם: כי הוא ישכיל תמיד בכל רגע להרגיל עצמו ללכת בה, עד שלא ייגע ללכת, וכאילו הדרך תבא אליו מאליה, כדרך הכינור מרוב הרגילות.

ורבי משה אמר:

מתי תבא אלי כמו: ויבא אלהים אל בלעם שתשרה הרוח הקדש עליו בביתו בהתבודדו מבני אדם, ודיניהם וריבם.

ואיזה פירוש שיהיה הוא הנכון, כן פירש לי ואיזה פירוש הוא הנכון ידבר על עת התבודדו והבדלו והנה טעם אתהלך רגילות, כמו: ויתהלך חנוך.

[קא, ג]
לא -
יספר על המחשבה שהוא במצח.

עשה -
כמו: עשות ספרים.

סטים -
ע"מ כלים, מגזרת כי תשטה אשתו, לא ידבק בי סטות.

[קא, ד]
לבב -
איש אשר לבו עקש גם רע, איש רע כי איך יאמר כי לא ידע רע, זהו הכסיל הכתוב עליהם, כי אינם יודעים לעשות רע, שהוא בתולדת האדם מנעוריו.

[קא, ה]
מלשני -
היו"ד נוסף והוא תאר טעמו כמלשין.

אצמית -
כמשפטי המלוכה, או אצמית רכילותו רק מי שהוא רחב לבב, והטעם חכם מאד כמו ורחב לב לא אוכל להצמיתו, כי בחכמתו ישמור נפשו ודבריו.

ויש אומרים:
אותו לא אוכל לראותו, או לא אוכל שאתו והוא יותר קרוב.

[קא, ו]
עיני, לשבת עמדי -
בשבתי על כסא המשפט אפילו לא ישרתני ויעמוד לפני בעת המשפט, רק ההולך בדרך תמים.

[קא, ז]
לא, רמיה -
מרמה הם עושי רצונו ויושבי שלחנו.

[קא, ח]
לבקרים -
בכל יום כדרך דינו לבקר משפט.

ויש אומרים:
כי עיני בנאמני ארץ לשבת עמדי בעצת המלוכה, לא ישב הדיינין.

ויש אומרים:
כי לא ישב כדרך היושבים ראשונה, כאשר פירשתי.