[קיג, א]
הללויה הללו עבדי ה' -
טעם לאמר הללו שלשה פעמים, כדרך היכל ה' פעם אחרי פעם.

וטעם עבדי ה' –
אתם עבדי ה' כמו הקהל חקה אחת לכם ואמרו כן: יהי - וזאת היא התהלה באמת.

[קיג, ג]
ממזרח -
ככה אורך היישוב שהם י"ב שעות ולא כן הרוחב, על כן כתוב: התבוננת עד רחבי ארץ.

[קיג, ד]
רם -
הוא מרומם על כל תהלות שיהללוהו כל גוים שהם בשבעה גבולות, ממזרח שמש עד מבואו והאות על זה, כי על השמים כבודו שהם למעלה על כל גוים.

ויתכן היות רם מושך אחר ורם על השמים כבודו.

[קיג, ה]
מי -
יש אומרים:
כי המגביהי פועל עומד, כמו: אם תגביה כנשר.
והאמת שהוא פועל יוצא והפעול הוא קנך.

א"ר משה:

כי פעול המגביהי הוא כבודו יו"ד המגביהי כיו"ד חצבי מרום ואמר כי כן הפירוש המגביהי לשבת בשמים המשפילי לראות בארץ וכמוהו אבני שוהם לאפוד ואבני מילואים לחשן.

ולפי דעתי: שהוא כמשמעו.
המגביהי -
מקום שבתו.

ובשמים ובארץ -
הכל שפלים נגדו וטעם לראות כי הכל ידע, כמו הדבר הנראה וזה הוא הכתוב בתורה, הוא אלהי האלהים ואחריו: עושה משפט גר יתום:

[קיג, ז]
מקימי -
גם זה הכתוב קשור, כי העפר שהוא הארץ נקודת העגול הגדול שהוא המקיף.

והנה הטעם כי השם העליון ירומם האביון, ואילו היה בעפר דרך משל, על כן טעם מקים, אשפות לשון יחיד מאשפתות, ואף על פי שהוא על משקל אחר והטעם כפול.

[קיג, ח]
להושיבי -
היו"ד נוסף כמו מקימי ואחר שהזכיר נדיבים, באר כי אלה הנדיבים הם נדיבי עמו שהם נכבדים כדרך תהלה לכל חסידיו.

[קיג, ט]
מושיבי עקרת -
במשקל גברת ואין המלה סמוכה אל הבית, העקרה יושיבנה והיא שבה בית כמו מושיב יחידים ביתה והבית, כמו: בית אהרן, בית יעקב, איש וביתו.

וטעם אם הבנים –
כי תהיה העקרת אם הבנים שמחה, כדברי חנה: כי שמחתי בישועתך וחתם המשורר במלת הללויה, על אלה נפלאות שיעשה השם.