[קיח, א]
הודו לה' כי טוב -
תחסר מלת הוא.
והטעם: כי טוב הוא.

ויש אומרים:
כי טוב -
פועל עבר לשון יחיד, כדרך: מה טובו אהליך, לשון רבים פועל עבר.

[קיח, ב]
יאמר -
הפעול שהוא האמור: כי לעולם חסדו.

[קיח, ג]
יאמרו -
הזכיר קדושי ישראל בעבור גודל מעלתם, כי הם יותר חייבים להודות לשם ואחר כך כלל יאמרו יראי ה' בכל עם ועם.

[קיח, ה]
מן המצר -
מפעלי הכפל, כמו: מסב קלע.

במרחב -
הפך מצר כי בזה ענני והזכיר השם פעמים, דרך צחות בלשון הקדש.

[קיח, ו]
ה' -
השם עמי ומה יוכל אדם לעשות לי.

ורבי משה אמר:

אחר שהשם לי לא אירא, מה שיעשה לי בן אדם.

[קיח, ז]
ה' -
אמר רבי משה:

כאשר יהיה השם לבדו, כנגד כל עוזרי אני אראה בשונאי.
והטעם איננו אומר כי השם יהיה אחד מעוזרי, רק הוא כנגד כל העוזרים כי בהיות השם עזרתה לי, אין לי צורך לעוזרים בלתו ואילו היו לי עוזרים רבים והשם איננו עזרי - לא יועילני.

וזה הפירוש ארוך ואין צורך לו רק הטעם שהשם יעזור עוזריו ויראו בנקמתו בשונאיו, ובעבור שהזכיר שיש לו עוזרים אמר, כי לא יבטח בהם רק בשם לבדו, על כן: טוב לחסות בשם, כי בכל מקום יהיה לו מחסה.
והטעם: אשר יחסה בו הוא ילחם לו.

[קיח, ט]
טוב, בנדיבים -
כמוהו שהם נכבדים מכל מבני אדם.

[קיח, י]
כל -
אם סבבוני כל גוים אני אכריתם בשם ה', אשר הוא חוסה בו.

ומלת אמילם –
כמו: ימולל ויבש, כמו אכינם יכונן ובאה זאת הלמ"ד קמוצה, כדרך: ילבשם הכהן.

ורבי משה אמר:

כי אמילם מגזרת אמלל על משקל פקידה.

והוא רחוק.

[קיח, יא]
סבוני -
כמו: ה' עוזי ומעוזי פעם אחרי פעם.

[קיח, יב]
סבוני, דועכו -
כמו כבו, ידעך נרו.

כאש קוצים -
איננו עומד כי מיד הוא נכבה.

[קיח, יג]
דחה, לנפול -
שלם, כמו לנדוח ידו.

וטעם וה' עזרני הוא –
השם שהזכיר למעלה זה השם שהזכרתי עזרני.

[קיח, יד]
עזי וזמרת יה -
אמר רבי משה:
כי רי"ש זמרת קמוץ והוא מוכרת בטעם כאילו הוא עזי וזמרתי וכמוהו אם אתן שנת לעיני שהוא כמו שנתי אף נחלת שפרה עלי נחלתי והתשובה כי הקמץ מצאנו בסמיכות, כמו: ה' מנת חלקי וכוסי ויכול להושיב כן ה' הוא מנתי וחלקי וכוסי, אם כן מה יעשה במלת ומנת המלך?!

ואחרים אמרו:
כי יו"ד עזי נוסף, העד שהוא קמץ חטוף ולא שורק, כמו ה' עזי ומעוזי והנה מה יעשה כי הנה כתוב: כי חקך הטריפני לחם חקי, ה' בעזך ישמח מלך, נהלת בעזך אין הפרש ביניהם.

ועוד: מה טעם לוי"ו ויהי לי לישועה?!
ואני אומר: אם אתן שנת לעיני סמוך אל עיני ובא הלמ"ד נוסף כמו לימין לבית ואין ספק כי לימין סמוך וככה מנת, גם אף נחלת, סמוך והנסמך חסר כמו: ושכורה ולא מיין ואין אנחנו חוששין שהוא נחלת בקמץ, וככה פירוש דקדוק עזי וזמרת יה סמוך.
ומלת עזי תשרת אחרת כמו: יכפה אף וכן הוא עזי וזמרת עזי יה עזי כחי ותחלת כחי, כמו הוא השם, או עזי וזמרת יה עזי:

[קיח, טו]
קול, וישועה -
בעבור שהזכיר דחה דחיתני

וטעם באהלי צדיקים –
שיהיו לבטח במות מבקשי רעתם אז יאמרו.

[קיח, טז]
ימין ה' עושה חיל -
לבדה לא בן אדם וטעם לזכור שלש פעמים, ימין ה', כי זה יהיה פעם אחרי פעם.

[קיח, יז]
לא -
אחר שימין השם עושה חיל ואני חוסה בו, לא אמות ביד אויב.

[קיח, יח]
יסור -
שם הפועל מהבנין הכבד, כמו: שאול ישאלו באבל.

[קיח, יט]
פתחו -
הוא שהצילו הוא חייב להודות לו וזה הוא הצדק.

[קיח, כ]
זה -
טעם השער הודות לו.

[קיח, כא]
אודך כי עניתני -
כנגד ענני במרחב יה.

ותהי לי לישועה -
כנגד מן המצר.

[קיח, כב]
אבן -
דרך משל שהיו העמים מבזין אותו ובסוף התגבר עליהם, או ידבר ברוח הקדש על ישראל שהם בגלות.

[קיח, כג]
מאת, זאת -
האבן שהיתה לראש פנה לא היה כן בגבורתה רק מאת השם באה זאת הגבורה.

ומלת נפלאת –
מגזרת עושה פלא ובא התי"ו תחת ה"א כמו ושבת לנשי' ושכורת ולא מיין וזה לאות כי על לשון ישראל ידבר, על כן בעינינו גם אחריו נגילה.

[קיח, כד]
זה, עשה ה' -
זאת שנפלאת בעינינו -
כמו: אולי יעשה ה' לנו ככל נפלאותיו.

ורבי משה אמר:

כי הפעלים תחת שמות הפועל, כאילו אמר זה היום עשה ה' לגיל ולשמוח בו וכמוהו: אל תרבו תדברו נדעה נרדפה.

ולפי דעתי: שכולם חסירי שי"ן וכן הם שנגילה ונשמחה בו אל תרבו שתדברו ונדעה שנרדפה.

[קיח, כה]
אנא -
פיוס לאמר לשם: אנא הושיעה הכהנים והצליחה האומרים לבאים בית השם בזבחים ברוך, או יהיה פעל הושיעה גם הצליחה הבא וזה משפט הכהנים לאמר ככה וזאת היא השמחה והגילה שהזכיר למעלה, והנה תהיה ה"א הבא תשרת אחורנית, כמו לאורח הבא על דרך: לאיש הבליעל, את יום השביעי וכן הטעם: אנא השם הושיעה עתה והצליחה עתה.

[קיח, כו]
ברוך הבא בשם ה' -
ומלת ברכנוכם דברי הכהנים לכל הבאים שהברכה תבא אליהם מבית השם ששם הכבוד, כי אתם מכבדים אותו בזבחים שתביאו.

[קיח, כז]
אל -
התקיף הוא השם שהאיר לנו כי בבקר יובאו הזבחים לא בלילה והכהנים אומרים לישראל אסרו חג הוא הכבש המוכן לזבוח כמו חגים ינקופו.

וטעם עד שיהיה קרוב אל קרנות המזבח, בעבור זריקת הדם.

[קיח, כח]
אלי -
זה יאמר הבא הוא המביא החג ואל תתמה בעבור שלא יזכיר בתחלה מי הם האומרים כי זאת דרך צחות בשירים, כמו: פשטתי את כתנתי ורבים ככה.

[קיח, כט]
הודו -
אחר שיאמר הבא אלי אתה אז יענו הכהנים והלוים הודו לה' זאת היא השמחה שהזכיר בתחלה נגילה ונשמחה בו לספר זה המעשה.