[קיט, א]
אשרי תמימי דרך -
אלה המאה ושבעים וששה פסוקים שהם אל"ף בי"ת, כבר הזכיר בעל המסורה כי אין פסוק שאין שם זכר דרך או תורה או עדות או פקודים או אמירה או חוק או מצוה או משפט או דבר חוץ מפסוק אחד והוא ערוב עבדך לטוב וכבר הזכרתי בתחלת הספר מה שאמרו המפרשים באלה הפסוקים כי יש אומרים שלא חברם דוד.

אשרי, דרך -
משרת אחר וכן הוא ההולכים בדרך תורת ה'.

[קיט, ב]
אשרי -
דבר בתחלה על המרגיל עצמו ללכת בדרך ישרה, גם הזכיר עתה שומר העדות שקבל מהאבות ועקרם עדות העין.

[קיט, ג]
אף -
אמר רבי מרינוס:

שהוא כמו: אף וכני בתי חומר, לא עשו עולה לעבור פי השם במצות לא תעשה, רק הלך בדרכי השם שהם מצות עשה.

ויתכן שהוא כמשמעו, גם אשר לא עשו עולה יחשב להם כי הלכו בדרכי השם.

[קיט, ד]
אתה, פקודיך -
שהם בלב.

וטעם צוית –
על יד נביאיך.

וטעם אתה –
שאתה החילות.

[קיט, ה]
אחלי -
כמו אחלי אדוני על משקל אשרי האיש כמו כל חפצי ורצוני ושאלתי שיכונו דרכי.

[קיט, ו]
אז -
מצותיך הם מצות עשה ויש מהם שלא פירש למה צוו וכאשר יביט עליהם בעין הדעת ידעם, על כן: לא אבוש.

[קיט, ז]
אודך בלמדי משפטי צדקך -
שהם דיני נפשות וממון כולם צדק.

[קיט, ח]
את -
אמר רבי משה:

עד מאוד דבק עם חקיך כמו ולא פחדו מאבותם.

ובן בלעם אמר:

כי עד מאד כמו לעד.

ולפי דעתי: כי אני אשמר חקיך ואתה אל תעזבני עד מאד.
והטעם: עזיבה שלא אוכל לשומרם.

[קיט, ט]
במה -
אמר רבי משה:

תשובת במה היא לשמור והשמור ארחו.

ולפי דעתי: שהוא קשור בפסוק העליון שאמר: את חקיך אשמור, אף על פי שלא אוכל לשמרם כראוי כדברך.

[קיט, י]
בכל -
אתה תדע כל לבי ואתה עזרני שלא אשגה.

[קיט, יא]
בלבי -
שם הם תמיד צפונים אמרתך.

[קיט, יב]
ברוך -
בעבור שאודה כי אתה ברוך למדני חקיך וזה הוא השכר שאבקש ממך.

[קיט, יג]
בשפתי -
דבק עם הפסוק העליון למדני חקיך כי אתה תדע מנהגי שספרתי ולמדתי משפטיך לאנשי דורי.

[קיט, יד]
בדרך -
כאשר ארגיל נפשי בדרך עדותיך, אז אשמח.

[קיט, טו]
בפקודיך אשיחה -
עם לבבי שהפקודים נטועים בו והפוקדים יורוהו לשמור אורחותיך שהם ישרים בכללים, אף על פי שבפרטים ירעו למי שהוא הכללים שמורים לטוב לכל העמים, ופירוש הדבר תבין מהגשם שהוא כלל שמור לטוב לכל העולם ובכללו שהוא מטיב, יבוא ממנו מקרה רע למעטים.

[קיט, טז]
בחוקותיך -
בחוקות שהשם נהג עולמו.

אשתעשע -
על כן לא אשכח דבריך שאמרת: אחרי ה' אלהיכם תלכו.

[קיט, יז]
גמול -
בעבור שהזכיר למעלה לא אשכח דבריך, אמר: גמול על עבדך אחיה ואשמרה, כמו לא אשכח.

[קיט, יח]
נפלאות מתורתך -
איננו דבק כי אם ואביטה, כמו: ולא כחדו מאבותם וכן הוא גל עיני ואביטה מתורתך נפלאות ממני.

[קיט, יט]
גר -
בעבור היות הגר כמו תועה ושוגה בדרכים, על כן אמר כן.

[קיט, כ]
גרסה -
מן גרש כרמל כמו נצרבה ונשרפה לעשות משפטיך בחייהם.

ומלת לתאוה –
מרוב אהבתי כמו תאבתי.

[קיט, כא]
גערת -
כמו שעשית אתה.

[קיט, כב]
גל -
הטעם: כי הזדים יחרפוני בעבור ששמרתי עדותיך.

[קיט, כג]
גם -
כן עשו שרים רבים.

בי נדברו -
כמו: ותדבר מרים בעבור, כי עבדך ישיח בחקיך.

[קיט, כד]
גם, אנשי -
חסר כ"ף כמו ועיר פרא.
וכן הוא: כאנשי עצתי.

[קיט, כה]
דבקה, נפשי -
כמו עצמי, כמו: נשבע ה' צבאות בנפשו.
והטעם: כאילו הוא מת על כן חייני כדברך, אני אמית ואחיה.

[קיט, כו]
דרכי -
כמו: יחשב דרכו חפצי וצרכי, שתלמדני חקיך.

[קיט, כז]
דרך -
הטעם לדעת עיקר למה הם נטועים בלב, על כן: בנפלאותיך.

[קיט, כח]
דלפה -
כאילו דלפה נפשי בחליי שתמס כדלף טורד, על כן קיימני כדברך, מחצתי ואני ארפא.

[קיט, כט]
דרך, חנני -
כמו: חנונו אותם, והיא תהיה סבה שאסור מדרך שקר.

[קיט, ל]
דרך -
הפך דרך שקר.
וטעם אמונה כי אין עול בידינו, על כן אמר: משפטיך שויתי, כמו: לא ישוו בה.
והטעם: עשיתי משפט שוה.

[קיט, לא]
דבקתי -
המצות שקבל אין ראיה עליהם רק הקבלה, על כן: אל תבישני.

[קיט, לב]
דרך, כי תרחיב -
שב אל דרך.

[קיט, לג]
הורני, עקב -
כי עקב יש לה בתגמול ושכר, בשמרם עקב רב.

[קיט, לד]
הבינני, בכל לב -
שלא אשכחנה.

[קיט, לה]
הדריכני -
כמו הרגילני כאדם דורך הדרך פעמים.

[קיט, לו]
הט, עדותיך -
יקרות מכל הון.

[קיט, לז]
העבר, חייני -
כי חיי האדם יאריכו אם לא ילך אחר עיניו.

[קיט, לח]
הקם, אמרתך -
הם הגזרות הבאות מהשמים.
והטעם: קיים כל גזירה שתביאני ליראתך.

[קיט, לט]
העבר -
דבק בפסוק העליון והטעם יגורתי מחרפה שתבואני אם שגיתי מיראתך, וכל משפט תעשה כי הוא טוב.

[קיט, מ]
הנה תאבתי -
כמו כליתי מרוב האהבה כמו גם כלתה נפשי, וכלות אליהם, על כן מתאב אנכי הפך הדבר, על כן חייני.

[קיט, מא]
ויבואוני -
כמו ויבואו אלי ויזעקוך.

כאמרתך -
אשר הבטחתני.

[קיט, מב]
ואענה חרפי -
שיאמר שלא תושיעני.

[קיט, מג]
ואל -
וכל בקשתי עד מאד שלא תצל מפי דבר אמת, כמו: וינצלו את מצרים והאמת שתעשה משפט בחורפי.

[קיט, מד]
ואשמרה -
אז אשמרה כמו: אל ימשלו בי אז איתם.

[קיט, מה]
ואתהלכה -
בדרך הרחבה.

דרשתי -
כמו בארתי, וכמוהו דרושים לכל חפציהם.

[קיט, מו]
ואדברה -
בגלוי.

נגד מלכים -
שמנהג אדם ליראה מהם.

[קיט, מז]
ואשתעשע -
בסתר.

[קיט, מח]
ואשא -
דרך כבוד וקבול מאהבה.

[קיט, מט]
זכר -
שהבטיחו ותחסר מלת לו, יחלתני לו והנה יוצא לשנים פעולים.

[קיט, נ]
זאת -
זכרתי כי אמרתך חייתני כמה פעמים, וזאת היא נחמתי בעת עניי.

[קיט, נא]
זדים -
אע"פ שזדים הליצוני התלוצצו בי, כמו: לא נגענוך - נגענו בך.

[קיט, נב]
זכרתי -
משפטים שעשית בזדים כמוהם.

[קיט, נג]
זלעפה -
מן רוח זלעפות פחדתי איך יעזבו רשעים תורתך.

[קיט, נד]
זמרות -
האדם בבית מגוריו משתומ' וההפך זמירות.

[קיט, נה]
זכרתי -
גדולת שמך, ואשמרה תורתך ביום.

[קיט, נו]
זאת -
הטובה בתולדתי.

[קיט, נז]
חלקי -
זה אמרתי לרבים: אולי ישמרו דבריך.

[קיט, נח]
חליתי, כאמרתך -
וחנותי את אשר אחון.

[קיט, נט]
חשבתי -
כאשר אחשב כי זה דרך אלך אשיב רגלי אל דרך עדותיך.

[קיט, ס]
חשתי -
זריזין מקדימין למצות.

[קיט, סא]
חבלי, עודוני -
אין לו ריע והאומר שהוא מגזרת יאכל עד אין לו טעם וטעמו אם אחזוני חבלים, כחבלי רשעים שהם ראויים לבוא עליהם.

[קיט, סב]
חצות, על משפטי צדקך-
ברשעים.

[קיט, סג]
חבר, יראוך -
שיראו ממצות לא תעשה.

[קיט, סד]
חסדך -
והנה חסדך מלאה הארץ והחסד שתעשה עמי, חקיך למדני.

[קיט, סה]
טוב, עבדך -
דבק עם השם כדברך הטוב.

[קיט, סו]
טוב -
זה הטוב שאבקש עתה.

[קיט, סז]
טרם -
אין צורך לענות כי שוגג הייתי בימים שעברו על מלת ועתה.

[קיט, סח]
טוב -
בלא בקשה ומטיב למבקש.

[קיט, סט]
טפלו -
כמו ותטפול על עוני דבר שלא עשיתי.

[קיט, ע]
טפש -
אין חבר לו.

וטעם שעשעתי כאש' התהלל' החכמה ושעשועי את בני אדם.

[קיט, עא]
טוב -
אם באו עינויים עלי שיבואוני ללמד חקיך אז טוב לי:

[קיט, עב]
טוב -
אם מנהג אדם לענות עצמו לקנות הון, על כן: מאלפי זהב.

[קיט, עג]
ידיך עשוני -
תקנוני וימהר לעשות אתו ויכוננוני לקבל הבינה.

[קיט, עד]
יראיך יראוני -
שלמדתי מצותיך.

וטעם כי לדברך יחלתי –
שכל מה שתגזור עלי אני חפץ בו, אפי' שתענני על כן -

[קיט, עה]
ידעתי, עניתני -
פעמים רבות.

[קיט, עו]
יהי, לנחמני -
שלא תענני עינוים רבים כאשר הבטחתני, כי אפחד שאמות על כן אחריו -

[קיט, עז]
יבואוני רחמיך -
בעבור שאין לי שעשועי, כי אם תורתך.

[קיט, עח]
יבושו -
שרצו לעוות אותי מדרך ישרה ולא יכולו כי אני אשיח בפיקדיך.

[קיט, עט]
ישובו, יראיך -
הפך הזדים.

[קיט, פ]
יהי -
בעבור שהזכיר יבושו זדים התפלל שיעזרהו השם להיות לבו תמים ולא יבוש כמו הזדים.

[קיט, פא]
כלתה לתשועתך -
לאות ולעד כי יפחד מאויביו.

[קיט, פב]
כלו -
הזכיר הנעלם והיא הנפש ואחר כן הנראה והוא העין.

וטעם לאמרתך –
גזרתך.

[קיט, פג]
כי, כנאד בקיטור -
בעשן דרך משל, והנמשל עור בשרו כי הוא יבש.

[קיט, פד]
כמה -
ופחד שימות קודם שינקם מאיביו.

[קיט, פה]
כרו -
קשור בפסוק העליון כי יפחד מהשיחות.

אשר לא כתורתך -
שצוית לא ישפך דם נקי.

[קיט, פו]
כל -
הנה מצותיך לעשות אמונה והם ירדפו שקר עזרני עליהם.

[קיט, פז]
כמעט -
זמן מעט.

[קיט, פח]
כחסדך -
עד היום עמדי.

[קיט, פט]
לעולם, דברך נצב -
גזירותיך עומדים בשמים.

[קיט, צ]
לדור -
יש סוד עמוק כי הזכיר למעלה כי דברו והם שוכני שמים לעולם נצבים ושוכני הארץ הכללים נצבים, על כן: לדור ודור.

טעם ותעמד –
שנקודת הארץ היא נקדת הגלגל העליון בראיות גמורות.

[קיט, צא]
למשפטיך -
הזכיר השמים והארץ והם עומדים כעבדים לעשות משפטיך, כדרך קורא אני אליהם יעמדו יחדו.

[קיט, צב]
לולי -
כנגד דור ודור - לולי שעזרתני בתורתך, אז הייתי אובד כדרך הנה רחקיך יאבדו, כאשר פירשתיו.

[קיט, צג]
לעולם -
התברר מה שהזכרתי במלת אבדתי, כי כנגדה חייתני חיי עד.

[קיט, צד]
לך אני, דרשתי -
לאות פיקודיך לאות כי שלך אני.

[קיט, צה]
לי -
טעם לאבדני מחיי, עד אז אוסיף להתבונן עדותיך, כי בכל רגע יתגלו לי סודות עדותיך, אע"פ שאין להם סוף על כן אחריו: לכל תכלה.

[קיט, צו]
לכל תכלה -
קץ בלשוננו פעם ראש ופעם סוף, כמו: על שני קצותיו, מקצה גבול מצרים, מקץ שבע שנים תעשה שמטה, מקץ שבע שנים תשלחו.

ורבי משה אמר:

כי תכלה מגזרת וכל בשליש כמו מדה על משקל מתגרת ידיך.

[קיט, צז]
מה -
אוהב דבר היא שיחתי.

[קיט, צח]
מאיבי תחכמני -
כל אחת ממצותיך, כדרך: בנות צעדה עלי שור יותר מאיבי.

[קיט, צט]
מכל -
יותר השכלתי מכל מלמדי, בעבור כי כל שיחתי היא תורתך והנה היא תלמדני יותר מאשר למדוני מלמדי.

[קיט, ק]
מזקנים אתבונן -
יותר מהזקנים כי פקודיך נצרתי – מנעורי.

[קיט, קא]
מכל -
לא כלאתי רגלי בעבור פחדי מרעה שתהיה לי, רק בעבור לשמור אמרי פיך.

[קיט, קב]
ממשפטיך -
הטעם הוריתני עד שלא סרתי.

[קיט, קג]
מה נמלצו -
מלה זרה ופרושו מתקו כי איננו מגזרת מליץ ומליצה כי מליץ כמו מקים ואין המ"ם שרש גם מליצה כמו מריבה ואין המ"ם מהשרש על כן נמלצו מלה זרה כי היא כמו נפתחו נשמרו נדברו והמ"ם מן נמלצו שרש כאחד מאלה פתח שמר, כי לא תבא אות אחר נו"ן נפעל רק מן השרש פ"א פעל על כן נמלצו מלה זרה, על כן יש לפרשה כמו מתקו ויהיה הטעם כפול כמשפט, כן פירש לי החכם שיחיה ותחסר מלת מטעמי כי הם בכח הפועל.

[קיט, קד]
מפקודיך -
בהתבונני סוד הפקודים הנטועים בלב הם הסירוני מאורח שקר.

[קיט, קה]
נר -
כמו לאורו אלך חשך בלי מכשל, והנמשל הכבוד המאיר כנר.

[קיט, קו]
נשבעתי -
כמו תשבע כל לשון.

ויש אומרים:
על ברית משה: ואת אשר איננו פה, אז היה בכח ועתה במעשה.

[קיט, קז]
נעניתי -
אם באתני צרה ונעניתי בעינוים חייני כדברך - אשר יעשה אותם האדם וחי בהם.

[קיט, קח]
נדבות -
הטעם להרבות תפלה, אולי תרגילני משפטיך.

[קיט, קט]
נפשי -
אני במקום מסוכן, כמו: וישם נפשו בכפו.

[קיט, קי]
נתנו -
התברר דברי הסכנה.

[קיט, קיא]
נחלתי -
הטעם היא נחלתי שאשמח בה.

ועדותיך -
הם הנפלאות שעשית שהעתיקו אבותי ואני אשמח כאילו אני עד הייתי בימים ההם.

[קיט, קיב]
נטיתי -
פועל יוצא.

לעולם עקב -
שהם עומדים לעולם, או כי שכרם ותגמולם הוא לעולם.

[קיט, קיג]
סעפים -
תואר כמו בעלי המחשבות, כמו: לכן שעיפי ישיבוני או מגזרת מסעף פארה ויהיו התואר יוצא, כמו: ושבח אני את המתים והטעם משחיתים.

[קיט, קיד]
סתרי ומגיני אתה -
שלא ישחיתוני.

[קיט, קטו]
סורו -
כן אומר לסעיפים.

[קיט, קטז]
סמכני -
אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, על כן: אחיה:

[קיט, קיז]
סעדני, ואשעה -
תרגם אספר.
והנכון בעיני: מגזרת שעשועים ונכפלה המלה כמו תשגשגי, ועי"ן היתה ראויה להיות בפתח קטן, אולי נקמצה בעבור אות הגרון.

[קיט, קיח]
סלית -
מהבנין הקל כמו הכבד סלה כל אבירי.
והטעם: סעדני ואחיה, כי ראיתי שסלית הרשעים שבמרמה היו אומרים, שהם שוגים.

[קיט, קיט]
סיגים -
חסר כ"ף, כל רשעי ארץ הקדמונים, כאשר כתוב בעדותיך.

[קיט, קכ]
סמר -
כאשר אזכיר המשפטים שעשית ברשעי ארץ, אז יאחזני פחד ואירא לעבור פיך.

[קיט, קכא]
עשיתי -
אני לא הייתי עושק רק עושה צדק ואתה אל תניחני לעושקי.

[קיט, קכב]
ערוב -
כדרך: אנכי אערבנו, דרך משל שייטב לבו.

[קיט, קכג]
עיני, לישועתך -
מיד העושקים ולגזרותיך שהם בצדק לעשות בהם משפט.

[קיט, קכד]
עשה, כחסדך -
עד היום.

[קיט, קכה]
עבדך -
שכר עבודתי הוא שתבינני.

[קיט, קכו]
עת -
כל תאותי היא שתבינני ואדעה עדותיך הפך עושקי שהפרו תורתך בעת זקנתם, או בעת צרתם וצרכם אליך.

ויש אומרים:
כי עת ומועד לה' על אשר הפרו מצותיך.

[קיט קכז]
על -
קשור בפסוק עבדך אני הבינני ולא ארצה שכר זהב או פז.

[קיט, קכח]
על, ישרתי -
היו"ד תחת אל"ף כטעם כי אשרוני בנות וכן תתיימרו מגזרת יתאמרו כל פועלי און.

וטעם פקודי כל –
כי כל הפקודים כוללים כל איש לב ובאה זאת המלה כדרך: כל בכורי כל.

[קיט, קכט]
פלאות -
הם מהעין על כל נפש.

נצרתם נפשי -
לבדה.

[קיט, קל]
פתח -
כמו: פתחון פה.

יאיר -
לקורא שיראה האמת.

[קיט, קלא]
פי -
כי כאשר פתחת פיך לדבר פי פתחתי כמו שואף לקבל דברך.

ומלת יאבתי –
אין לה ריע במקרא.

[קיט, קלב]
פנה, וחנני -
כמו אשר חנן אלהים, כמשפט האוהבים.

[קיט, קלג]
פעמי -
יתפלל לתקן עלילות שישמור מצות עשה ולא תשלוטנה בו סבות לעשות מצות לא תעשה.

ורבי משה אמר:

אל תשלט בי כל און כמו ואני תפלה.

[קיט, קלד]
פדני -
מאדם שיעשקני.

[קיט, קלה]
פניך -
הרצון, כמו: באור פני מלך חיים.

[קיט, קלו]
פלגי -
קשור בדבר מעושק אדם הם יבקשו לעשקני, עד שלא אשמור פקודיך ואני דואג ובוכה על אשר לא שמרו תורתך - כי ידעתי כי אחריתם רעה.

ויש אומרים:
כי שמרו דרך משל על העינים, כדרך: ואחרי עיניכם.

[קיט, קלז]
צדיק, וישר -
כל אחד ממשפטיך.

[קיט, קלח]
צוית -
האבות להתעסק בעדותיך.

[קיט, קלט]
צמתתני -
כמעט וצמתתני, כמו: וימת לבו בקרבו:

[קיט, קמ]
צרופה -
למה שכחו דברך צרי ואין בהם סיג, כי הכל צרוף בלי ספק.

[קיט, קמא]
צעיר -
בעיני צרי כמו: ואנכי תולעת ולא איש.

[קיט, קמב]
צדקתך -
הטעם כי איך אשכח פקודיך וצדקתך לא תשתנה, גם כן תורתך תמיד אחת.

[קיט, קמג]
צר, שעשועי -
כנגד צרת הלב.

[קיט, קמד]
צדק -
וי"ו עדותיך כוי"ו לא שלותי ושניהם תחת ה"א כי אותיות יהו"א מתחלפים.

וטעם הבינני צדק לעולם ואחיה –
לעולם האחד ישרת במקום שנים.

[קיט, קמה]
קראתי -
כי כן חוקיך שיקראך הקורא בכל לב.

[קיט, קמו]
קראתיך -
שתושיעני כדי שאשמור עדותיך.

[קיט, קמז]
קדמתי -
קודם שיקומו בני אדם בנשף, לדברך יחלתי שתושיע המשווע אליך.

[קיט, קמח]
קדמו -
קודם לכל אשמורה שאשיח אני באמרתך הכתובה בתורה שגמלת הרשעים כרשעתם והצלת הצדיקים.

[קיט, קמט]
קולי -
כחסדך עמי ומנהגך הטובים.

[קיט, קנ]
קרבו -
אלו רודפי זמה שרחקו מדעת תורתך הכתוב בה עונש אדם וקין ואנשי המבול והמגדל ופרעה ולאמר קרבו עם רחקו דרך בשירים נכבדת מאד.

[קיט, קנא]
קרוב אתה -
יותר מכל קרוב וכל מצוותיך אמת, אז יהיו רודפי זמה בשורם, כי נמלט שומר מצותיך.

[קיט, קנב]
קדם -
קודם שיקרבו אלי רודפי זמה, ידעתי כי עדותיך, יסוד אמת יש להם.

[קיט, קנג]
ראה -
שיענו אותו, על כן אמר: וחלצני.

[קיט, קנד]
ריבה -
למ"ד לאמרתך - בעבור אמרתך, כמו: אמרי לי.

[קיט, קנה]
רחוק מרשעים -
יום ישועה, בעבור שלא דרשו חקיך ואני לא אהיה כמוהם, כי תורתך לא שכחתי.

[קיט, קנו]
רחמיך -
אם אני לבדי ורודפי רבים הם, רחמיך שיסובבוני כמשפטיך לשומרי דבריך.

[קיט, קנז]
רבים -
לא נטיתי אני לבדי, כי הם נטו.
והנה נטיתי פועל עומד, כמו סרתי ואם הוא יוצא יחסר לבי.

[קיט, קנח]
ראיתי, ואתקוטטה -
מגזרת נקטה נפשי.

[קיט, קנט]
ראה -
כנגד ראיתי.

וחנני -
כנגד ואתקוטטה.

[קיט, קס]
ראש -
תחלת דבור שצויתני הוא האמת.

ורבי ישועה אמר:

רמז לדבור אנכי בהר סיני.

[קיט, קסא]
שרים -
הם המשתררים ולא פחדתי מהם רק מדברך.

[קיט, קסב]
שש -
דבק בפסוק העליון לא פחדתי מהשרים ולא דאגתי רק ששתי באמרתיך כאילו נצחתי השרים ולקחתי שללם.

[קיט, קסג]
שקר -
מצות לא תעשה.

תורתך אהבתי -
מצות עשה.

[קיט, קסד]
שבע -
הרבה ודבר שישוב כמו השבוע.

משפטי צדקך -
בשרים רדפוני חנם.

[קיט, קסה]
שלום רב לאוהבי תורתך -
והוא אחד מהם תורתך אהבתי.

ואין למו מכשול -
כמו שרים.

[קיט, קסו]
שברתי -
לישועתך.

[קיט, קסז]
שמרה -
הזכיר המצות כאשר פירשתי.
גם הזכיר העדות לבדם והפקודים והעדות יחדיו.

[קיט, קסח]
שמרתי -
והטעם אני חייב לשומרם, כי אתה רואה כל מה שיש בלבי וכל מעשי.

[קיט, קסט]
תקרב -
דרך משל בעבור מרחק השמים מהארץ אמר: תקרב רנתי - קול גדול, כמו ותעבור הרנה.

[קיט, קע]
תבא תחנתי -
בצרתה לי, כמו: בהתחננו אלינו על כן הצילני.

[קיט, קעא]
תבענה -
אם הצלתני, והנכון אם תלמדני חקיך.

[קיט, קעב]
תען -
אלמד אמרתך לבני אדם, כדי שידעו כי כל מצותיך צדק.

[קיט, קעג]
תהי, לעזרני -
ללמד כאשר דבר וכל יד הוי' אם היתה עם אות בי"ת לעולם לגנאי ואין בכאן אות בי"ת.

[קיט, קעד]
תאבתי -
כמעט כליתי על דרך נכספה וגם כלתה נפשי.

[קיט, קעה]
תחי, ומשפטיך -
באויבי יעזרוני להללך.

[קיט, קעו]
תעיתי -
הטעם תחי נפשי, כי אני כשה אובד שישען על הרועה וטעם כי מצותיך לא שכחתי, אע"פ שהייתי כשה אובד, לא אבדו מצותיך ממני.