ראב"ע תהלים פרק קכה
[קכד, א]
שיר המעלות הבוטחים -
לעתיד.
לעולם ישב -
בימי המשיח.
[קכה, ב]
ירושלים הרים -
שהם עומדים סביבה והשם
סביב עמו בתוכה, על כן לא יוכל האויב לבוא לצור על ירושלים.
[קכה, ג]
כי -
טעם
גורל הצדיקים –
הם ישראל שנחלו את הארץ כמו
ובהפילכם את הארץ, בגורל.
שבט הרשע -
הם גויי הארצות.
וטעם
למען כטעם:
אשר לא ילמדו אתכם.
[קכה, ד]
הטיבה -
יתפלל המשורר או על דרך נבואה.
וטעם
בלבותם –
כי היושר בלב הוא והוא היסוד והדבור והמעשה כמו בניין.
[קכה, ה]
והמטים -
כמו:
ומטי גר ולא יראוני והבי"ת חסרה, כמו:
הנמצאים בית ה' וככה הוא
והמטים בעקלקלותם, יתפלל שירחיקם השם ויהיו עם
פועלי און עם הגוים, אז
יהיו שלום על ישראל.