[קל, א]
שיר המעלות ממעמקים -
טעם ממעמקים - בעבור היות ישראל בגלות ודלות וקלות ושפלות.

[קל, ב]
אדני -
בעבור היותו במעמקים, צועק שמעה בקולי.

[קל, ג]
אם -
הטעם: הושיעני מהרה ואל תזכור לי עונות שעברו כי לא אוכל לענות ולהשיב.

[קל, ד]
כי -
הטעם כאשר תסלח לעוני - ישמעו חטאים וישובו גם הם ויניחו חטאם, ואם לא תסלח - לא ייראוך ויעשו חפצם ככל אות נפשם.

[קל, ה]
קויתי -
לשמוע בקולו.

ולדברו -
לגזירותיו.

[קל, ו]
נפשי -
קותה לה' יותר משומרים החומות לבקר, וטעם להזכירו פעמים, כי הם מחזיקים נפשם ומנחמים לבם כי ישנו לבקר.

[קל, ז]
יחל -
לשון הציווי מהבנין הכבד וזה דברי המשורר יוכיח ישראל וכמה בני אדם פדה.

[קל, ח]
והוא יפדה -
אותך מכל עונותיו, כנגד אם עונות תשמר יה.