[קלב, א]
שיר המעלות -
יתכן שזה השיר חברו דוד בהתכסותו בשק הוא וזקני ישראל בהיות הדבר בעם ולא מצא מקום להקריב קרבן בעד ישראל, כי מקום המשכן רחוק היה.

זכור, עונותו -
מגזרת עינוי והוא שם מהבנין שלא נקרא שם פועלו.

[קלב, ב]
אשר -
אז נשבע.

וטעם לאביר יעקב –
כי יעקב נדר נדר והשלים נדרו במקום שאמר יהיה בית אלהים.

[קלב, ג]
אם -
נדר שלא יבא אל ביתו לירושלם ולא יעלה על ערש שהוא יציע לו.

[קלב, ד]
אם -
בכל כחו.
והנכון שהיא שנת צהרים וכבר הזכרתי דעתי במלת שנת שהיא קמוצה, כמלת עזי וזמרת יה.

[קלב, ה]
עד אמצא -
ידענו כל הארץ לשם היא כולה, רק יש מקומות נכבדים שהם יותר נכבדים, על כן: וזה שער השמים.

[קלב, ו]
הנה -
אמר רבי משה:

שמענוה על ידי דוד שהיה מאפרתה.

והנכון בעיני: כי בימים שעברו היו אומרים בני איש ששמענו מפי נביאים, כי המקום הנבחר קרוב הוא אל בית לחם אפרתה, רק המקום לא נודע אם מזרח בית לחם או מערבו או לצפונו או לדרומו, וידוע כי עד היום אין בין ירושלם ובין בית לחם רק כמו שלש פרסאות.

בשדה יער -
ששם גורן ארונה היבוסי.

[קלב, ז]
נבואה -
ראינו ששם בנה דוד מזבח לשם ויכפר על בני ישראל ויענהו השם באש מן השמים, ושם אמר: זה הוא בית אלהים:

[קלב, ח]
קומה -
דרך משל, קום ולך אל המקום אשר תנוח בו.

[קלב, ט]
כהניך -
הם בני אהרן.

וחסידיך -
הם הלוים המשוררים.

וטעם לאמר על הכהנים בגדי צדק, כי הם מורים את התורה ושופטי ישראל.

[קלב, י]
בעבור -
דבק עם קומה ה'.

אל תשב פני משיחך -
הוא דוד, כי הטעם כפול כמשפט, פירש טעם בעבור וזה הוא נשבע הטעם כאשר אמרתי, כי השמות הם בכח הפעלים.

[קלב, יא]
נשבע ה' לדוד -
שבועה שלא יסור ממנה.

[קלב, יב]
אם, ועדותי -
החולם תחת שור"ק או היא מלה זרה מורכבת מלשון יחיד ורבים, כמו: והפלא ה' את מכותך, ומ"ם אלמדם שבה אל בריתי ועדותי, ומלת גם הם ישבו גם בניהם:

[קלב, יג]
כי -
הזכיר ציון בעבור שנקראה עיר דוד, כי שמח בהגלות לו כי הר בית ה' הוא ציון.

[קלב, יד]
זאת -
ידבר על לשון השם.

[קלב, טו]
צידה -
הארץ תהיה נעמה ומבורכת.

וטעם להזכיר צידה, מגזרת צדה לדרך ובאה זאת המלה על דרך אצל פנה כי ברכה תמצא בכל צדה שיוליכו ממנה העוברים.

[קלב, טז]
וכהניה -
שהם לובשים בגדי כהונה, אולי הם בגדי צדק ילבישם בגדי ישע, כדרך: הלבישני בגדי ישע - שתהיה ישועה מפורסמת ונראה עליהם כבגד.

וחסידיה -
הם הלוים.

[קלב, יז]
שם -
בדרך נבואה כי תעמוד מלכות דוד.

ערכתי נר -
הטעם כפול, כמו: יערוך אותו אהרן ובניו.

[קלב, יח]
אויביו -
אמר אלביש בשת אויבי דוד הפך שילביש ישע הכהנים המתפללים בעדו וישוב מלת נזרו למלת שם אצמיח קרן לדוד.

יציץ נזרו -
כמו יצא ונראה, וכמוהו מציץ מן החרכים.