ראב"ע תהלים פרק יד
[יד, א]
למנצח אמר נבל -
הפך חכם, בעבור שידמה
שאין אלהים, בעבור זה
השחיתו דרכם
והתעיבו מעלליהם, כמו
ובעלילותיך אשיחה, אין עושה טובה.
[יד, ב]
ה', השקיף -
בעבור היות כבודו במקום עליון והוא השמים וזה דרך משל, כי הוא יודע הכל ודרך כל.
[יד, ג]
הכל סר -
מהדרך הישר.
יחדו נאלחו -
כמו נשחתו.
אין גם אחד -
אפילו אחד כמו גם בשחוק יכאב לב,
גם לרעהו ישנא רש ואלה הרשעים שהם השונאים את ישראל והעד
אכלו עמי.
[יד, ד]
הלא ידעו -
יתמה, כלומר הלא ידעו אלה
פעלי און בעוד
שאכלו עמי כאילו
אכלו לחם ולא אמרו כי השם נתן להם כח, על דרך:
ידנו רמה וזה הוא:
ה' לא קראו.
[יד, ה]
שם -
במקום שאכלו שם עמי
פחדו בצרה שבאה עליהם, עד שידעו כי השם בעזרת
דור צדיק, כמו:
לעזרת ה' בגבורים.
[יד, ו]
עצת עני -
הוא ישראל וכל עצתי היא
כי ה' מחסהו.
[יד, ז]
מי -
טעם
מציון, כמו:
מטה עזך ישלח ה' מציון ומציון יסעדך בעבור היות הכבוד עם הארון בימי דוד.
ויתכן: שנשבו אנשים מישראל או הוא לעתיד, ויהיה הטעם
מציון ישוב הכבוד ומי יתן כדרך
מי יתן כל עם ה' נביאים.