[קמ, א]
למנצח מזמור לדוד -

קמ, ב]
חלצני ה' מאדם רע -
זה המזמור חברו דוד לפני מלכו בימי שאול, כי היה מפחד מבני אדם שילשינוהו אל שאול.
וכן אומר: איש לשון.

ומלת תנצרני –
באה שלימה, כמו: וכל עצביכם תנגושו.

קמ, ג]
אשר, יגורו -
יקבצו כמו יגורו יצפונו.

ויש אומרים:
שהוא כמו: אל תתגר בם, והם שנים שרשים.

[קמ, ד]
שננו לשונם -
שהוא נושך כמו נחש עכשוב שם חיה רעה נושכת.

סלה -
באמת.

[קמ, ה]
שמרני -
שב לפרש טעם שמרני ופירש אשר חשבו לדחות פעמי, כמו: ואת רגלי מדחי.

[קמ, ו]
טמנו, ליד -
מקום, כמו: ויד תהיה לך - מעגל המקום הישר הדרוך תמיד.

[קמ, ז]
אמרתי -
אין לאל ידי להמלט מהם או לעמוד כנגדם, רק בך ואתה לבדך אלהי.

[קמ, ח]
ה', סכותה -
שיסוך ראשו כמו הכובע ולא יזיקנו חץ.
והנה הטעם סכותה - כובע הישועה לראשי, על כן אמר: עז ישועתי.

[קמ, ט]
אל -
מלת אל תפק - תשרת בעבור אחרת.
וכן הוא זממו אל תפק אל ירומו סלה הוא והדומה לו, או יהיה דבק תפק עם ראש ובא ירומו תחת ירום.

ורבי משה אמר:

ראשים מה שיקרה מסיבי, עמל שפתימו יכסימו והטעם שהם מתפארים כי יאחזוני במוקשים.

[קמ, יא]
ימוטו, גחלים -
מהשמים כמו גחלים בערו ממנו, ברד וגחלי אש.

באש יפילם -
היא האבן שהיא ממיתה בריחה ואף כי בגופה.

במהמורות -
מקום שפל, בעבור בל יקומו, ואין ריע לו בלשוננו.

[קמ, יב]
איש -
יתכנו לו עלילות שלא יכון בארץ.
והטעם: ישב ביישוב.

יצודנו -
יצוד נפשו למדחפות, שידחפוהו אנשי ארצו.

[קמ, יג]
ידעתי -
אז אדע.

ומלת יעשה –
בעבור אחרת יעשה משפט אביונים.

[קמ, יד]
אך -
טעם אך להוציא הרשעים, והישרים יתמידו לשבת את פניך - בבית התפלה: