[קמח, א]
הללויה -
זה המזמור נכבד מאד ויש בו סודות עמוקים ועתה החל לדבר על שני עולמות:
האחד: העולם העליון והוא העולם הרחב והגדול, ואחר כן הזכיר עולם השפל שהוא כמו הנקודה במחשבת החושב בעגולה גדולה, והחל לאמר: הללויה, אתם מן השמים הללוהו במרומים והטעם אתם הדרים בשמים המרומים, והם שמי השמים.

[קמח, ב]
הללוהו כל מלאכיו -
הם שאינם גופות.
ואחר כן כל צבאיו - והם גופות טהורות ולא מורכבות, והם הכוכבים הרבים שהם בגלגל המזלות.
ואחר כן הזכיר המשרתים והזכיר בתחלה שמש וירח, כי הם המושלים ואחר כן הזכיר כל כוכבי אור, בעבור שיש להם אור גדול בעבור היותם קרובים אל הארץ.
ואחר כן הזכיר שמי השמים והוא כדור אש שהוא סמוך אל כדור הלבנה.
ואחר כן הזכיר כדור הסגריר והמים אשר מעל השמים - עד כה גבול העולם העליון והנה החל בנכבד והשלים בנבזה והפך זה עשה בהזכירו העולם השפל, ואמר על העולם העליון הדרים בו יהללו.

[קמח, ה]
כי הוא צוה ונבראו -
גזר או חפץ.

[קמח, ו]
ויעמידם -
פי' שלא ישתנו לעולם כי אינם מורכבים מארבע יסודות.

חק נתן ולא יעבור -
החק אחד מהם או החק לא יפסק.
והטעם: כי שבתאי יסוב גלגלו פעמים בתשע וחמשים שנה וכן לכל אחד חק עולם.
ואמר הנביא: אם ימושו החוקים האלה, ועתה יחל להזכיר העולם השפל והחל להזכיר התנינים שהם בים כי הארץ והמים הם כדור אחד בראיות גמורות והנה תנינים שהם חיים, ותהומות שאינם חיים, והנה הזכיר האלה שהם תחת הארץ הנושבת ואחר כן הזכיר -

[קמח, ח]
אש וברד שלג וקיטור -
וכולם מן הארץ הם בראיות חכמת התולדת והאש, היא הממיתה בריחה וההפך וברד והפך שלג קיטור והוא האיד העולה כדמות עשן , שהוא חם ורוח סערה עושה דבר השם בכל מקום והנה הזכיר גם אלה שהם על הארץ ואחר כן הזכיר -

[קמח, ט]
ההרים -
והמלה מגזרת אנכי הרה שבהם יהיו המתכות כמו: ומהרריה תחצוב נחשת ברזל מעפר יוקח וגבעות בלא מתכות ואחר כן הזכיר הצמחים והחל עץ פרי וכל ארזים שאינם נותנים פרי, ואחר כן הזכיר -

[קמח, י]
החיה -
שאינה ביישוב וכל בהמה שהיא ביישוב, כמו: ולבהמתך ולחיה אשר בארצך ואחר כן הזכיר רמש האדמה, ולמעלה ממנו העוף וזה הוא: וצפור כנף ואחר כן הזכיר כל אדם והחל בנכבדים שהם מלכי ארץ וכל לאומים שתחת ידם, ואחר כן הזכיר שרים - הם המשתררים לעשות בחזקה בלא משפט וכנגדם וכל שופטי ארץ והאדם הם זכרים ונקבות על כן -

[קמח, יב]
בחורים וגם בתולות -
גם הזכרים ישתנו כנגד הזמנים שפעם יגדל כחם ופעם יחסר, על כן: זקנים עם נערים ואמר אחר כן -

[קמח, יג]
יהללו את שם ה' כי נשגב שמו לבדו -
שלא יכלה כאשר יכלו כל אלה ויאבדו הפרטים.

וטעם כי נשגב שמו לבדו –
שהוא שומר הכללים.

והנה הזכיר כי כל הנבראים בעולם השפל יאבדו רק ישראל לבדו, על כן אמר: וירם קרן לעמו תהלה לכל חסידיו - שיתהללו בדבר זה חסידי ישראל שהם חסידי השם לא כל ישראל.

ואמר חסידיו - והזכיר לבני ישראל ומלת עם איננה סמוכה אל קרובו - רק פירושו שהוא קרובו שהוא קרוב אל העם וכמוהו: לאיש חסידך.