[קנ, א]
הללויה -
אמר רבי משה:

בקדשו השמים. וככה ברקיע עזו, כמו: ועזו בשחקים.

ורבי יהודה הלוי אמר:

הללו אל שהוא בקדשו והטעם הדביר וההיכל וברקיע עזו הוא הארון וזה המשורר עם הלוים ידבר, שהם משוררים בנבלים ובכל מיני ניגונים.

[קנ, ב]
הללוהו -
טעם בגבורותיו - שתהללוהו שתספרום.

הללוהו כרוב גדלו -
הטעם הללוהו הרבה, כאשר גדולתו רבה.

[קנ, ג]
הללוהו בנבל -
יש לו עשרה נקבים.

[קנ, ד]
הללוהו במינים -
כלים רבים וניגון אחד.

[קנ, ה]
הללוהו בצלצלי שמע -
שהם המצלתים הנזכרים בדברי הימים, זה הכלל אין דרך לדעת אלה כלי הנגונים, כי כלים לנגונים הרבה ימצאו בארץ ישמעאל ואנשי אדום לא ראום, גם יש באדום כלים לא שמעום חכמי ישמעאל.

[קנ, ו]
כל -
אמר רבי יהודה:

בעבור היות המנגן אומר נעימות על הכינור וישתנו הנעימות כפי אריכות הרוח וקוצר הקול או גבהותו או שפלותו או מהירותו על כן חתם כל הנשמה תהלל יה.

ורבי שלמה הספרדי אמר:

כי זה רמז לנשמה העליונה שהיא בשמים, ראה ספר תהלות תם ונשלם.

ואברהם בנו מאיר כללם:

ולא תמו תהלות אל לעולם, ומי הוא זה אשר החל וכלם.